המלחמה הלטינית

המלחמה הלטינית נערכה בין הרפובליקה הרומית לבין הברית הלטינית בשנים 340, 338 לפנה"ס. העימות נבע מהתחזקותה של רומא במאות ה-5 וה-4 לפנה"ס ומהתחזקות הפער בין רומא לבין ערי הלאטינים.

חוזה קאסיוס (493 לפנה"ס) קבע שיתוף פעולה בין רומא לערי הלאטינים. החוזה העניק מעמד שווה, תמיכה צבאית וחלוקת שלל. הוא גם הקל על סחר בין הצדדים. עם השנים רומא התחזקה יותר מהערים הלטיניות, והברית הפכה לא פחות שווה. בנוסף, בשנת 381 לפנה"ס העניקה רומא אזרחות לעיר טוסקולום, מה שסע את לאטיום והגביר חששות בקרב ערים אחרות.

רומא פעלה להרחיב את השפעתה: חלק מאדמות הוולסקים הוקצו למתיישבים רומים, נחתמו בריתות חדשות (למשל עם הסאמניטים) ונוצרו הסכמים חיצוניים שהעצימו את מעמדה של רומא. מהלכים אלה גרמו לערי הברית להרגיש שמעמדן בסכנה. כבר ב-349 לפנה"ס הפסיקו חלק מהלאטינים לספק חיילות עזר לרומא.

ב-340 לפנה"ס פרצה הלחימה לאחר שרומא דחתה דרישות לאטיניות לשיפוץ התנאים בחוזה קאסיוס. הלאטינים גייסו לעזרתם את הוולסקים, האורונקים והקאמפנים. סאמניטים עזרו לרומא, וההרניקים נשארו נייטרליים.

בתחילה רומא עמדה בקושי חלקי, כי כוחותיה היו מפוזרים. בקרב גדול בטריפאנום הובס כוח קאמפני על ידי רומאים וסאמניטים, מה שגרם לפרישת הקאמפנים מהמלחמה. בהמשך רומא כבשה והכניעה ערים לטיניות אחת אחרי השנייה. בשנת 338 לפנה"ס שני קרבות מכריעים, כולל קרב ליד אנטיום, הכריעו לטובתה.

ניצחון רומא סיים בפועל את הברית הלטינית. חוזה קאסיוס בוטל, והקשרים המאוחדים בין הערים הלטיניות פורקו. רומא חילקה מחדש אדמות ושללה מעיריות שהבריזו, וחלק מהערים קיבלו אזרחות רומית, כלומר מעמד חוקי מלא בתוך המדינה הרומית. ערים אחרות הוגדרו כמושבות לטיניות; הן שמרו על מידה של שלטון עצמי, אך מדיניות החוץ שלהן הוכפפה לרומא.

נוצר גם מעמד חדש בשם ius latini (איס לטיני), שהוא קבוצה של זכויות חלקיות שניתנו ליישובים שאינם רומיים מלאים. ברומא פעלו כמה עקרונות חדשים בכל איטליה: כל עיר חותמת חוזה נפרד עם רומא, הוצעה אזרחות לרומים זרים, בעלות הברית נדרשה לספק חיילים, ועוד.

תהליך הרומאניזציה (הפצת השפה והתרבות הרומית) השתרש בלאטיום לאחר המלחמה. בסיכומו של דבר, שלטונה של רומא בלאטיום ובדרום אטרוריה הפך מוחלט.

המלחמה הלטינית הייתה בין רומא לערי הברית הלטינית ב-340, 338 לפנה"ס. רומא התחזקה מאוד. ערי הברית פחדו להיות מוחלשות.

חוזה קאסיוס היה הסכם ישן שנותן תמיכה וחלוקה שווה. כשהרומאים גדלו, הערים הלטיניות חשו שההסכמים אינם הוגנים. טוסקולום קיבלה אזרחות רומית, וזה עוד הרגיז ערים אחרות.

בראשית המלחמה ערי לאטיום התארגנו עם יריבים מסוימים. רומא קיבלה עזרה מהסאמניטים. אחרי כמה קרבות גדולים רומא ניצחה. אחד הקרבות החשובים היה ליד אנטיום ב-338 לפנה"ס.

רומא פירקה את הברית הלטינית. חלק מערים הפכו לחלק מרומא והן קיבלו אזרחות. ערים אחרות נקראו "מושבות" והיו כפופות לרומא.

אף על פי כן תושבים מסוימים קיבלו זכויות חלקיות שנקראו ius latini, שזה מעמד עם זכויות מוגבלות. לאחר המלחמה התרבות והרוח הרומית התפשטו בלאטיום. רומא נהייתה השלטת באזור.