המלחמה הצפונית הגדולה

המלחמה הצפונית הגדולה (1700, 1721) נערכה בין קואליציה שכללה את רוסיה הצארית, דנמרק‑נורווגיה, סקסוניה והאיחוד הפולני‑ליטאי (מדינה משותפת של פולין וליטא), ובשלבים מאוחרים גם פרוסיה והנובר, נגד שוודיה. המאבק החל במתקפה מתואמת על שוודיה ב‑1700 ונגמר ב‑1721 בחוזה ניסטאד (חוזה שלום). התוצאה העיקרית הייתה דעיכתה של שוודיה כמעצמה־בלטית ועלייתה של רוסיה למעמד של מעצמה אירופאית מרכזית.

שוודיה בימי הביניים המאוחרים ובמאה ה‑17 הקימה אימפריה בלטית סביב מפרץ פין. היא שלטה במחוזות כמו אינגריה, אסטוניה וליבוניה, וגם במובלעות בחלקים מגרמניה. שוודיה הייתה עם קטן יחסית, ולכן הימרה על איכות צבאית ולא על מספר חיילים. הצבא השוודי היה מצטיין טקטית, אך ממושכי מלחמות יצרו בעיות אספקה ואוכלוסייה קטנה שגרמה לקושי לשמר כוחות גדולים לאורך זמן.

פיוטר הראשון, קיסר רוסיה, שאף לפתוח גישה רוסית לים הבלטי. אחרי שייסד שלום עם האימפריה העות'מאנית, הוא הכריז מלחמה על שוודיה ועל המלך הצעיר קרל ה‑12. בתחילת המלחמה נחל הצבא הרוסי תבוסה קשה בקרב נארווה ב‑1700. בקרב זה נהרגו עשרות אלפים מהרוסים, ורק כמה יחידות נאמנות, שהפכו אחר‑כך לגוורדיה הרוסית, נשארו מאורגנות. התבוסה ביקרה את מעמדה של רוסיה למשך מספר שנים.

בשנת 1703 הקים פיוטר את סנקט פטרבורג (עיר על שם פטרוס הקדוש) על אדמות אינגריה שכבש משוודיה. הוא גם בנה צי וגייס צבא מודרני. הקרב המרכזי שהחל לשנות את המצב התרחש ב‑1709: אחרי מסע עמוק לתוך רוסיה וסדרה של קשיים באספקה, צבא קרל ה‑12 הובס בקרב פולטבה ב‑28 ביוני 1709. תבוסה זו גרמה לאלפי הרוגים בשורות השוודיות ולשביית שארית הצבא. ניצחונו של פיוטר בפולטבה סימן נקודת מפנה והחזיר את אוגוסט השני למלכות פולין.

לאחר פולטבה קרל נמלט לאימפריה העות'מאנית ונשאר בגלות שנים רבות. רוסיה המשיכה לדחוק את השוודים מאחיזתם בבלט, וכבשה חלקים נרחבים של חופי הים הבלטי, כולל ליבוניה ואסטוניה. בשנת 1714 נכבשה רוב פינלנד בידי רוסיה. ניצחון רוסיה בקרב גנגוט חיזק את שליטת הצי הרוסי בים הבלטי והפך פלישה לשוודיה לאפשרית מבחינה צבאית. קרל המשיך להילחם עד מותו ב‑1718.

בסוף המלחמה, בחוזה ניסטאד ב‑1721, ויתרה שוודיה על שטחים נרחבים סביב הים הבלטי. רוסיה קיבלה אינגריה, אסטוניה, ליבוניה וחלקים מקרליה, והיא קיבלה מעמד של מעצמה אירופאית בכירה. לעומתה, שוודיה איבדה את ההגמוניה שלה באזור ולא הצליחה לשקם את עושרה הצבאי והפוליטי כמו קודם.

המלחמה הצפונית הגדולה הייתה מאבק בין רוסיה לשוודיה בין 1700 ל‑1721. קואליציה של מדינות עזרה לרוסיה להילחם בשוודיה. המלחמה התחילה ב‑1700 והסתיימה ב‑1721 בחוזה ניסטאד (חוזה שלום).

לפני המלחמה שוודיה שלטה על חופים סביב הים הבלטי. היא הייתה עם קטן אבל בעל צבא חזק. בגלל המלחמות הרבות אוכלוסייתה לא יכלה לתמוך בצבא ענק.

פיוטר הראשון, קיסר רוסיה, רצה חוף לים הבלטי. הוא הכריז מלחמה על שוודיה. בתחילת המלחמה רוסיה הובסה בקרב נארווה ב‑1700. חלק מהצבא הרוסי ההולך והמתוקן הפך אחר‑כך לגוורדיה, יחידה נאמנה לצאר.

בשנת 1703 פיוטר בנה את סנקט פטרבורג (עיר חדשה). ב‑1709 קרב פולטבה הפך לנקודת מפנה. צבא שוודיה הובס, והרוסים זכו בניצחון גדול.

לאחר פולטבה רוסיה כבשה שטחים סביב הים הבלטי. שוודיה איבדה כוח רב. בשנות ה‑1720 הסתיימה המלחמה וחוזה ניסטאד קבע שהרבה אדמות יעברו לרוסיה. רוסיה הפכה למעצמה גדולה יותר, ושוודיה נחלשה מאוד.