הממלכה הסלאוקית

הממלכה הסלאוקית הייתה מדינה הלניסטית (תרבות יוונית שהתפשטה אחרי אלכסנדר הגדול) שנוסדה בשנת 312 לפנה"ס על ידי סלאוקוס הראשון, ושלטה על אזורים נרחבים במזרח התיכון ובאסיה. בשיאה שלטה הממלכה על מסופוטמיה, אסיה הקטנה, סוריה, ארץ ישראל והמישור האיראני עד נהר האינדוס. זו הייתה המדינה הגדולה ביותר בעולם ההלניסטי.

לאחר מות אלכסנדר מוקדון ב-323 לפנה"ס חולקה אימפרייתו בין הגנרלים שלו. סלאוקוס, מפקד חיל הפרשים, תפס את בבל ב-312 לפנה"ס. אירוע זה נחשב ליסוד הממלכה ולתחילת מניין השטרות שלה.

סלאוקוס הראשון ניצל את כוחו הצבאי והפוליטי להרחיב את גבולותיו. הוא נלחם גם במזרח, בהודו של ימינו (פקיסטן), במשך כשנתיים. בסוף הלחימה סגר סלאוקוס הסכם עם צ'נדרגופטה מאוריה שבו קיבל 500 פילי מלחמה בתמורה להסכם שלום ולוויתור על שטחים מזרחיים. מאוחר יותר כבש צפון סוריה ואנטוליה, ובקרב איפסוס (301 לפנה"ס) התפוררה שארית אימפריית אלכסנדר.

סלאוקוס נרצח ב-281 לפנה"ס, והיורשים לא הצליחו לשמור על האימפריה. הרבה שטחים הכריזו על עצמאותם או נתקלו בכובשים. אנטיוכוס השלישי (שעלה לשלטון ב-223 לפנה"ס) הצליח לכבוש חלקים רבים בחזרה, אך התנגשותו עם רומא הובילה לתבוסות שהחלישו את הממלכה. במאה ה-2 לפנה"ס חובות לכיוון רומא, מרידות בפרתיה וביהודה ומלחמות אזרחים גרמו לאיבוד שטחים. בסביבה של המאה הראשונה לפנה"ס כוחות כמו הפרתים, הארמנים והרומאים כבשו חלקים רבים, וסופו של דבר אנטיוכוס ה-13 הושלל מכסמל ידי פומפיוס ב-64 לפנה"ס.

במהלך התקופה שבה שלטה הממלכה על ארץ ישראל פרץ מרד החשמונאים. מרד זה הוביל לכך שהיהודים השיגו עצמאות מדינית ראשונה מאז חורבן בית ראשון.

רוב תושבי האימפריה לא היו יוונים, אך בית המלוכה היה יווני-מקדוני. בשיא אוכלוסייתה הוערכה בין 14 ל-18 מיליון תושבים בשתי תקופות עיקריות (סביבות 281 ו-190 לפנה"ס). יש הערכות אחרות גבוהות יותר, אך אין נתונים דמוגרפיים מדויקים. המלכים הקימו יישובים עירוניים חדשים, אך העירונים היוו חלק קטן מכלל האוכלוסייה. מהגרים יוונים ומקדונים ישבו בעיקר בפולייס (עיר-מדינה) ובקאטויקיות (התיישבויות מורמכות או קולוניות צבאיות).

הצבא היה כלי מרכזי לשמירה על השלטון. בשיאו הוא היה אחד מהחזקים במזרח התיכון, וכלל עשרות אלפי פרשים ורגלים וכן מאות פילים. כוחו של הצבא השתנה לפי מצב הממלכה והניצחונות או ההפסדים במלחמות.

הממלכה הסלאוקית נוצרה ב-312 לפנה"ס על ידי סלאוקוס הראשון. היא הייתה חלק מהעולם ההלניסטי. זה אומר תרבות יוונית שיצאה אחרי אלכסנדר הגדול.

אחרי מותו של אלכסנדר חילקו הגנרלים את ארצו. סלאוקוס לקח את בבל והקים מדינה גדולה.

סלאוקוס התרחב ממערב למזרח. הוא הגיע עד להודו של היום. אחרי שקט עם הקיסר ההודי, קיבל 500 פילי מלחמה. הוא גם שלט באסיה הקטנה ובסוריה.

סלאוקוס נרצח ויורשיו לא הצליחו לשמור על כל השטחים. אנטיוכוס השלישי החזיר חלקים, אבל רומא ניצחה במלחמות נגדו. במשך הזמן הפרתים, הארמנים והרומאים לקחו שטחים רבים. בסוף רומא הסירה את המלוכה ב-64 לפנה"ס.

בארץ ישראל בזמן זה פרץ מרד החשמונאים. המרד נתן ליהודים עצמאות לראשונה מאז תקופות עתיקות.

מרבית התושבים לא היו יוונים. המלכים היו יוונים-מקדונים. באימפריה היו גם ערים חדשות. הצבא היה גדול מאוד. היו בו פרשים, רגלים והרבה פילים.