הממשל הפדרלי של ארצות הברית הוא מערכת הממשל הכלל‑ארצית של ארה"ב. המדינה כוללת 50 מדינות, מחוז פדרלי אחד (וושינגטון הבירה) ו‑14 טריטוריות. הממשל מחולק לשלוש רשויות: הרשות המחוקקת (הקונגרס), הרשות המבצעת (הנשיא) והרשות השופטת (בתי המשפט). סמכויות אלה נקבעו בחוקת ארצות הברית, והקונגרס מוסיף להן חקיקה.
הממשל הפדרלי נוצר עם חקיקת החוקה ב‑1788 והכנסתה לתוקף ב‑1789. המדינות ויתרו על חלק מסמכויותיהן לממשלה מרכזית, אך שמרו סמכויות מקומיות כמו חינוך ותשתיות. הוויכוח על איזון הכוחות בין המרכז למדינות (פדרליסטים מול אנטי‑פדרליסטים) הגיע לשיא במלחמת האזרחים, שאחריה התחזקה עליונות השלטון המרכזי.
הקונגרס של ארצות הברית הוא הגוף המחוקק. הוא חקוק בשני בתים: הסנאט ובית הנבחרים. מושבו של הקונגרס בקפיטול שבוושינגטון.
הסנאט כולל 100 סנאטורים, שניים מכל מדינה. כהונתם היא שש שנים. בכל שנתיים נערכות בחירות לכ‑שליש מהסנאט. סגן הנשיא הוא נשיא הסנאט ויש לו קול מכריע בשוויון.
בית הנבחרים מייצג את האוכלוסייה של כל מדינה. מספר הנציגים לנצח נקבע במפקד האוכלוסין כל 10 שנים. כיום יש 435 נציגים בעלי זכות הצבעה, ו‑6 נציגים נוספים ללא זכות הצבעה שמייצגים טריטוריות ובירת המדינה. כהונת הנבחרים היא שנתיים.
בקונגרס פועלות ועדות העוסקות בנושאים ספציפיים. יש ועדות משנה רבות; כיום קיימות כ‑150 ועדות משנה וכמה ועדות משותפות.
הקונגרס מחוקק חוקים, קובע תקציבים ומפקח על הרשות המבצעת. לסנאט סמכויות ייחודיות כמו אישור מינויים של שופטים ושגרירים, ואישור אמנות. לבית הנבחרים הסמכות הייחודית לפתוח חקיקה תקציבית.
חוק חייב לעבור את שני בתי הקונגרס באותו נוסח. לאחר מכן מועבר לנשיא לחתימה. הנשיא יכול להטיל וטו (לדחות חוק), אך הקונגרס יכול לעקוף וטו ברוב של שני שלישים בכל בית.
הקונגרס מפקח על הממשלה כדי למנוע בזבוז, הונאות או הפרת החוק. זאת דרך ועדות, חקירות ושימועים.
ניתן לפתוח הליך הדחה נגד בעלי תפקידים בכנסת. ראשית בית הנבחרים חוקר ומחליט האם להעמיד לדין. אם מקובלת האישום, הסנאט מקיים משפט. להרשעה דרוש רוב של שני שלישים בסנאט. ההליך אינו בהכרח משפט פלילי, אך יכול להוביל גם להליכים משפטיים נוספים.
הרשות המבצעת בראשות נשיא ארצות הברית. הנשיא ממנה חלק מסמכויות לסגן הנשיא, למחלקות ולסוכנויות. הנשיא נבחר באמצעות חבר האלקטורים: נציגים מכל מדינה שמצביעים לנשיא בפועל. כל מדינה מקצה לאלקטורים מספר שווה למספר נציגיה בקונגרס.
נשיא ארצות הברית הוא ראש המדינה וראש הרשות המבצעת. הוא מפקד על הכוחות המזוינים. תחתיו מועסקים כ‑5 מיליון עובדים פדרליים, כולל כ‑1 מיליון חיילים פעילים. משכנו הוא הבית הלבן.
סגן הנשיא הוא ממלא מקומו של הנשיא במידת הצורך. תפקידו הבולט הוא נשיא הסנאט, שם הוא מכריע בהצבעות שוות.
הקבינט כולל את ראשי המחלקות הממשלתיות (לדוגמה מחלקת המדינה ומחלקת ההגנה). מזכירי המחלקות ממונים על ידי הנשיא ומאושרים על ידי הסנאט. לצד המחלקות יש סוכנויות עצמאיות ומשרדי ייעוץ שמסייעים בפעילות הממשלתית, כמו סוכנויות מידע, סוכנות החלל וישויות להגנת הסביבה.
הרשות השופטת מפרשת את החוקים ואוכפת את המשפט. ראשה הוא בית המשפט העליון.
ברמה הפדרלית קיימות שלוש ערכאות: בתי משפט מחוזיים (הרמה הראשונה), בתי משפט לערעורים (מחוזי־סבב) ובית המשפט העליון. בתי המשפט המחוזיים הם הערכאה המקורית לרוב התיקים. עליהם נשענים ערעורים לערכאה השנייה, המחולקת ל‑12 סבבים גאוגרפיים.
בית המשפט העליון הוא הערכאה הגבוהה ביותר והפוסק האחרון בסוגיות חוקתיות. הוא בוחר אילו תיקים לדון בהם באמצעות צו עיון מחדש. מבין אלפי בקשות בשנה, רק כמה עשרות‑מאה נבחנות בכל שנה.
בתי המשפט לערעורים בוחנים החלטות של בתי המשפט המחוזיים. כל בית ערעורים משרת אזור גאוגרפי גדול, שנקרא "סבב".
בתי המשפט המחוזיים הם הרמה הנמוכה ביותר בפדרל. יש 94 בתי משפט כאלה, כולל אחד בפוארטו ריקו. ברוב התיקים הפדרליים נערכים משפטים עם חבר מושבעים.
הממשל הפדרלי של ארצות הברית שולט בכל המדינה. המדינה כוללת 50 מדינות ועוד מחוז ובתי טריטוריות. הממשל נחלק ל‑3 חלקים.
החוקה נכנסה לתוקף ב‑1789. המדינות נתנו חלק מהכוח לממשל המרכזי. אחרי מלחמת האזרחים התחזק הכוח של הממשל המרכזי.
הקונגרס חקוק חוקי. יש לו שני בתים: הסנאט ובית הנבחרים.
בסנאט יש 100 סנאטורים. כל מדינה בוחרת שניים. כהונה היא שש שנים.
בית הנבחרים מייצג את האוכלוסייה. יש 435 חברים שמצביעים. כל חבר מכהן שנתיים. יש גם 6 נציגים שלא מצביעים שמייצגים טריטוריות.
הקונגרס עובד דרך וועדות. יש ועדות משנה רבות שמטפלות בנושאים שונים.
הקונגרס מחוקק חוקים ומפקח על הממשלה. הסנאט מאשר מינוי שופטים ושגרירים. בית הנבחרים מתחיל חקיקה שקשורה לכסף.
חוק חייב לעבור בשני הבתים. הנשיא חותם עליו כדי שהוא יהפוך לחוק. הנשיא יכול גם לסרב לחתום (הטו). הקונגרס יכול לעבור על הווטו ברוב גדול.
הקונגרס בודק שהממשלה לא מבזבז כסף ושלא עוברים על החוק.
אם יש חשד נגד עובד גבוה, בית הנבחרים חוקר. אם הוא חושב שיש עילה, הסנאט מקיים משפט. לרוב מיוחד של שני שלישים בסנאט צריך להדיח.
הנשיא הוא ראש הרשות המבצעת. הוא נבחר על ידי חברי האלקטורים. האלקטורים הם נציגים מכל מדינה שמצביעים לנשיא. הנשיא הוא גם המפקד של הצבא.
לנשיא יש המון כוח. סביבו עובדים כ‑5 מיליון עובדי ממשלה וכ‑1 מיליון חיילים. המשרד שלו הוא הבית הלבן.
סגן הנשיא עוזר לנשיא. הוא גם נשיא הסנאט והוא מחליף את הנשיא אם צריך.
הקבינט כולל את ראשי המחלקות כמו מחלקת המדינה ומחלקת ההגנה. יש גם סוכנויות עצמאיות כמו סוכנות החלל והגנה על הסביבה.
המשפטים מפרשים את החוקים. בית המשפט העליון הוא הכי חשוב.
יש שלוש רמות בתי משפט: מחוזיים (ראשונים), ערעורים (בודקים טעויות), ובית המשפט העליון (הסופי).
העליון פוסק בסוגיות חשובות. רק חלק קטן מהבקשות מתקבלות לדיון.
בתי ערעורים בדיקה תיקים מהמחוזי. כל בית ערעורים מטפל באזור גדול שנקרא סבב.
יש 94 בתי משפט מחוזיים. שם נערכים רוב המשפטים הפדרליים עם חבר מושבעים.
תגובות גולשים