המנון אוקראינה

המנון אוקראינה הולחן ב-1863 על ידי מיכאילו ורביצקי, מלחין מערב אוקראיני וכומר יווני-קתולי. כומר יווני-קתולי הוא כומר של כנסייה קתולית שמשלבת מנהגים מזרחים. את מילים השיר כתב בפאבלו צ'ובינסקי ב-1862; הוא היה אתנוגרף ומשורר מאזור קייב והוגלה על ידי שלטון הצאר לארכנגלסק.

השיר בוצע לראשונה בפומבי על ידי מקהלה על במת תיאטרון "אוקראינה" בלבוב, אז תחת השלטון האוסטרי. הווריאציה המוזיקלית של ורביצקי פורסמה ב-1865 ונפוצה ברחבי האוכלוסייה האוקראינית.

השיר שימש כמה פעמים כסמל מדיני: ב-1917 הוא היה המנון הרפובליקה העממית האוקראינית הקצרה, וב-1939 שימש להמנון הרפובליקה האוטונומית של אוקראינה הקרפטית, שנוצרה לאחר הסכם מינכן ונחסמה על ידי כיבוש הונגרי. אחרי פירוק ברית המועצות, ב-15 בינואר 1992 בחרה הראדה העליונה, הפרלמנט האוקראיני, בשיר זה כהמנון הלאומי. החלטה זו קיבלה חיזוק חוקי ב-6 במרץ 2003 בחוק ההמנון של אוקראינה.

אוקראינית: Ще не вмерла України
תעתיק אנגלי: Shche ne vmerla Ukrainy

ב-6 במרץ 2003 שונה נוסח ההמנון משפטית במילים על תהילה וחרות. עם זאת, העם בדרך כלל שר את הנוסח המקורי.

(בחלק מהגרסאות מופיע הפזמון הבא):
"גוף ונפש נקריב אנו למען חרותנו
ונראה, האחים, כי אנו קוזאקים בדמנו"

המנון של אוקראינה נכתב בשני חלקים: המנגינה וְהמילים. המנגינה הולחנה ב-1863 על ידי מיכאילו ורביצקי. ורביצקי היה מלחין וכומר. המילים נכתבו ב-1862 על ידי פאבלו צ'ובינסקי. צ'ובינסקי היה משורר. הוא הוגלה רחוק מביתו על ידי השלטון של אותו זמן.

השיר הושמע לראשונה על במת תיאטרון בלבוב. ב-1865 פורסמה הגרסה המוזיקלית והפכה מפורסמת.

השיר שימש המנון במצבים מדיניים שונים. אחרי שאוקראינה קיבלה עצמאות, ב-15 בינואר 1992 בחרו בו כהמנון הלאומי. ב-6 במרץ 2003 חיזקו את הבחירה בחוק, ושינו מעט את נוסח המילים. רוב האנשים עדיין שרו לעתים את הנוסח הישן.

אוקראינית: Ще не вмерла України
תעתיק: Shche ne vmerla Ukrainy

חלק מהשיר אומר:
"גוף ונפש נקריב אנו למען חרותנו"