המניפסט הקומוניסטי

המניפסט הקומוניסטי נכתב בעיקר על ידי קרל מרקס עם תרומה של פרידריך אנגלס. הוא פורסם לראשונה בגרמנית בלונדון ב-21 בפברואר 1848. המניפסט הפך לטקסט מרכזי של התנועה הקומוניסטית והשפיע רבות על התיאוריה והפוליטיקה של המאות ה-19 וה-20.

המסמך נוצר מתוך עבודת הברית הקומוניסטים ב-1847. מרקס ואנגלס ניסחו טיוטות שונות, אך המסמך הסופי נכתב רובו ככולו בידי מרקס. הוא יצא לאור זמן קצר לפני גל המהפכות של 1848, ובהמשך תורגם לשפות רבות.

המניפסט נפתח בקריאה המפורסמת: "פועלי כל העולם, התאחדו!". הכותבים הציגו את הקומוניזם כתנועה בינלאומית לשינוי חברתי.

הפרק הראשון מתאר את עליית הבורגנות. "בורגנות" כאן פירושה המעמד של בעלי ההון והתעשיינים. במקביל נוצר "הפרולטריון", מעמד העובדים השכירים, שתפקידו לייצר את הסחורות.

הבורגנות הפתיחה והשלטון של השווקים והייצור המודרני. היא שינתה מערכות פיאודליות ויצרה תעשייה המונית. התהליך הזה חיבר עמים ושווקים, והביא לשינויים חברתיים מהירים.

הפרולטריון נברא על ידי הבורגנות כדי לעבוד במפעלים. עם התרחבות המפעלים הפכו העובדים למסוגלים פחות לשלוט בעבודתם. תנאי העבודה התדרדרו ושכרם נותר דל. להמונים אלה הצטרפו שכבות בינוניות שנשחקו כלכלית.

מרקס ואנגלס טוענים כי המאבק בין הבורגנות לפרולטריון יוביל בסופו של דבר למהפכה. רק הפרולטריון, לפי דעתם, יכול להחליף את הסדר הקיים ולחסל את שליטת הבורגנות.

הקומוניסטים מציגים את עצמם כתנועה שתסייע לפרולטריון להשיג שלטון פוליטי ולשנות את מערכת יחסי הייצור.

עקרון מרכזי במניפסט הוא ביטול הקניין הפרטי באמצעי הייצור. "קניין פרטי" כאן הוא בעלות על מפעלים, קרקעות ומכונות. הכותבים טוענים שאמצעי הייצור נוצרו בעבודה משותפת ולכן צריכים להיות בבעלות חברתית.

מרקס ואנגלס מציגים את רעיון ה"מבנה על". הכוונה: כל מוסדות התרבות והחוק משקפים את האינטרסים של המעמד השולט. כדי לשנות את החברה יש לשנות קודם כל את הבסיס הכלכלי שלה.

הפרק מציע צעדים מעשיים לאחר כיבוש השלטון על־ידי הפרולטריון. בין הצעדים: הפקעת קרקעות, מס פרוגרסיבי גבוה, ביטול זכות הירושה, הלאמת בנקים, ריכוז תחבורה בתכנון המדינה, פיתוח תעשייה ציבורית, חינוך חינם וחובת עבודה. מטרת הצעדים היא לצמצם את ההבדלים המעמדיים.

המניפסט הפיץ כמה רעיונות חזקים, כמו התמקדות במאבק מעמדות ובחשיבות השינויים הכלכליים. רעיונות אלו השפיעו על תנועות ופוליטיקות רבות. יחד עם זאת, היו לו גם ביקורות רבות: טענו שהוא מכיל סתירות, מיסתיות רעיונית (השוואה לנאו-אפלטוניזם), ועומס טיעונים ללא הוכחות מדעיות מסודרות.

חלק מצעדי הפרוגרמה אומצו במדינות שונות בצורות מגוונות. חלק מהרעיונות שימשו מדינות רווחה, וחלק אחר ראו יישומים קיצוניים במדינות ששמו לעצמן מטרה לכונן קומוניזם.

מבקרים הצביעו על סתירות פנימיות במסמך. לדוגמה: מצד אחד נטען שהבורגנות חושפת את ניצול העובדים, ומצד שני נטען שהבורגנות מסתירה ניצול באמצעות אידיאולוגיה. עוד ביקורת עסקה בטיעונים לגבי שווקי צריכה, ייצור עודף והיחס בין עושר הבורגנות ועוני ההמונים.

לאחר 1848 נעלמו מהדורות ועותקים רבים, אך בהמשך המניפסט חודש והתפרסם שוב. במאה ה-19 האחרונה ובמאה ה-20 הוא תורגם והופץ ברחבי העולם.

תורגמו מספר מהדורות לעברית במהלך השנים, כחלק מהפצה רחבה יותר של כתבי מרקס ואנגלס.

המניפסט הוא דף קצר שכתב קרל מרקס עם עזרה של פרידריך אנגלס. הוא יצא לאור ב-1848. הדף היה חשוב לתנועת הקומוניזם.

מרקס ואנגלס עבדו על המניפסט בתוך ארגון שנקרא הברית הקומוניסטים. מרקס כתב את הגרסה הסופית.

הפונה אומרת: "פועלי כל העולם, התאחדו!" זאת קריאה לעובדים להתארגן יחד.

הכותבים מדברים על שתי קבוצות ראשיות. "בורגנות" זאת קבוצה של אנשים עשירים ובעלי מפעלים. "פרולטריון" זאת קבוצת העובדים שעובדים במפעלים.

הבורגנות בנתה מפעלים גדולים ושינתה את החברה. זה גרם לערים לגדול ולמסחר להתרחב.

הפרולטריון גדל כי היו הרבה מפעלים. אנשים עבדו שעות ארוכות וקיבלו שכר קטן. זה גרם להם לכעס ולרצון לשנות את המצב.

מרקס ואנגלס חשבו שהעובדים יצאו למאבק עד שישנו את השלטון. הם ציפו לשינוי גדול בחברה.

הקומוניסטים רצו לעזור לפרולטריון להגיע לשלטון ולשנות את החוקים והכלכלה.

הם דיברו על "ביטול הקניין הפרטי". זה אומר שמפעלים וקרקעות לא יהיו שייכים לאדם אחד. הם חשבו שהכל צריך להיות שייך לחברה כולה.

הם הציעו כמה צעדים ראשיים אחרי השינוי:
- לקחת קרקע לטובת הציבור.
- מס גבוה יותר על עשירים.
- לבטל ירושות (לא לתת רכוש רק ליורש).
- בנקים ותחבורה בהנהלת המדינה.
- חינוך חינם לכל הילדים.
המטרה היא שכולם יהיו שווים יותר.

המניפסט השפיע על רעיונות וממשלות רבות. יש מי שאהבו אותו ויש מי שביקרו אותו. המבקרים אמרו שיש בו סתירות בקשרים בין רעיונותיו.

המניפסט הודפס פחות זמן אחרי כישלון המהפכות. מאוחר יותר הוא הודפס שוב והופץ ברחבי העולם.