המערכה באוקיינוס השקט

המערכה באוקיינוס השקט (חלק מהזירה הפסיפית, אזור הלחימה באוקיינוס השקט) התנהלה בשטחי האוקיינוס והשדות החופיים שסביבו. היא כללה רוב האוקיינוס אך לא חלקים בדרום־מערב כמו אוסטרליה והפיליפינים, וגם לא את סין ודרום־מזרח אסיה.

זו הייתה אחת המערכות הימיות הראשיות במלחמת העולם השנייה. הצי הקיסרי היפני (הצי = חיל הים של יפן) התעמת עם הצי של ארצות הברית ושל מדינות בריתיות אחרות, כולל בריטניה, הולנד וצרפת.

לקראת סוף 1942 ארצות הברית פתחה פעולות התקפיות משמעותיות בזירה זו, כמו הלחימה בגוודלקנל והמערכה בגינאה החדשה. המערכה בצפון אפריקה הייתה זירה חשובה מקבילה שבה פתחה ארצות הברית פעולות אחרות.

פיקוד המערכה התחלק לשניים מאמצע 1942. שיתוף הפעולה ההדוק בין הצבא והצי הקשה על קיום מפקד יחיד, וגרם למבנה ארגוני מורכב שבו מפקדים דיווחו לכמה גופים. המורכבות הזו היתה אחד הגורמים להקמת מחלקת ההגנה של ארצות הברית ב־1947.

לאיסורוקו יממוטו, אדמירל יפני, היו תפקידים מרכזיים; הוא פיקד עד מותו באפריל 1943. אחריו פיקדו מינאיצ'י קוגה (1943, 1944) וסואמו טויודה (1944, 1945).

המערכה באוקיינוס השקט קרתה במלחמת העולם השנייה. היא היתה בלב האוקיינוס השקט ובמדינות סביבו. חלקים כמו אוסטרליה והפיליפינים לא היו כלולים כאן.

הצי היפני (הצי = חיל הים) נלחם בציים של ארצות הברית, בריטניה, הולנד וצרפת. בסוף 1942 ארצות הברית התחילה מתקפות חשובות, למשל בגוודלקנל ובגינאה החדשה.

אדמירל איסורוקו יממוטו פיקד עד אפריל 1943. אחריו הובילו את הצי מינאיצ'י קוגה וסואמו טויודה.