="המפוזר מכפר אז\"ר" הוא ספר ילדים שכתבה ואיירה לאה גולדברג. הספר מבוסס על הגרסה הרוסית "כזה הוא המפוזר" של סמואיל מרשק מ-1932.
הגרסה הראשונה של גולדברג פורסמה ב-1938 בעיתון "דבר לילדים". ב-1939 הופיעה ב"דבר לילדים" גרסה מחורזת בשם "אלעזר המפוזר", וגיבור הסיפור מתגורר בכפר אז"ר. כפר אז"ר היה מושב ששייך אז למועצה אזורית אפעל, וכיום הוא חלק מרמת גן. שמו של המקום קשור לאלכסנדר זיסקינד רבינוביץ'. תושבי המושב ביקשו לשנות חלקים בשם כדי לא לפגוע בתדמית היישוב.
המהדורה הראשונה כספר יצאה ב-1943 בהוצאת הקיבוץ המאוחד, ואוירה אז על ידי לאה גרונדיג. המהדורה המוכרת בציוריה של גולדברג יצאה ב-1968 בהוצאת עם עובד. מהדורה מחודשת ב-2011 הופיעה עם איוריה של נטלי וקסמן שנקר, במלאת מאה להולדת גולדברג. המבקרים ציינו שהאיורים החדשים מציגים את הגיבור פחות מפוחד להיות בחוץ, אגורפוביה (פחד ממקומות פתוחים), ויותר בקשר עם אנשים.
בשנת 2008 הוצגה הצגה על בסיס הסיפור בתיאטרון הארצי לילדים ולנוער. בכניסה לכפר אז"ר חקוק סלע עם ציטוט מהסיפור. בחולון קיים גם גן סיפור בשם על הסיפור.
הסיפור כתוב בחרוזים. חרוזים הם שורות שבהן המילים נשמעות דומה בסוף. המסר המרכזי הוא על אדם מבולבל שמתקשה לעשות פעולות פשוטות. חלומו לנסוע לירושלים נשאר בלתי ממומש: הוא נשאר בתל אביב, יושב בקרון שנראה כאילו נוסע אך אינו זז, והוא חושב שהוא בדרך.
במהדורה המקורית מ-1943 המפוזר נוסע למצרים, כי אז נסיעות כאלו היו אפשריות. במהדורת 1968 שונה הסוף, והמקומות המדוברים הם בין תל אביב לירושלים.
הספר בעברית שואב רעיונות רבים ממעשיו של מרשק, אך גולדברג מכניסה את המפוזר לעולמה החזותי והתרבותי. יש הבדלים משמעותיים בין המקור לבין העיבוד העברי, והדיון על כך נתון לפרשנויות.
="המפוזר מכפר אז\"ר" הוא ספר ילדים של לאה גולדברג. היא כתבה ואיירה את הספר.
הסיפור הופיע לראשונה בעיתון בשנים 1938, 1939. הגיבור גר בכפר אז"ר. כפר אז"ר היה מושב, היום הוא חלק מרמת גן.
הספר יצא כספר ב-1943 עם ציורים של לאה גרונדיג. ב-1968 יצאה מהדורה מפורסמת בהוצאת עם עובד עם ציוריה של גולדברג. ב-2011 יצאה מהדורה חדשה עם איורים של נטלי וקסמן שנקר. יש סלע בכניסה לכפר אז"ר עם ציטוט מהסיפור, וגם גן סיפור בחולון נקרא על שמו.
הסיפור כתוב בחרוזים. חרוזים הן מילים שנשמעות דומות בסוף השורות. הוא עוסק באדם מבולבל שרוצה לנסוע לירושלים. בסוף הוא נשאר בתל אביב, יושב בקרון שאינו זז, ורואה עצמו נוסע.
במבט היסטורי: במהדורה המקורית מ-1943 המפוזר נוסע למצרים. במהדורת 1968 הסיום שונה והוא נוסע בין תל אביב לירושלים.
הספר מבוסס על סיפור רוסי של סמואיל מרשק מ-1932. הגרסה העברית שומרת על רעיונות המרכזיים, אבל עיצובים ותיאורים השתנו.
תגובות גולשים