לאה גולדברג

לאה גולדברג (1911, 1970) הייתה משוררת עברית חשובה, סופרת לילדים ומבוגרים, מתרגמת, מחזאית, חוקרת ספרות, וציירת. זכתה בפרס ישראל לספרות ושירה בשנת 1970. ארכיונה נמצא במכון גנזים בבית אריאלה בתל אביב.

נולדה בקניגסברג שבפרוסיה המזרחית וגדלה בקובנה שבליטא. בזמן מלחמת העולם הראשונה המשפחה הוגלה בתוך רוסיה. למדה פילוסופיה ושפות שמיות באוניברסיטאות קובנה, ברלין ובון. דוקטורט, עבודת מחקר מתקדמת, הביאה על תרגום והארמית השומרונית בבון.

ב-1935 עלתה לארץ ושם פרסמה את ספר שיריה הראשון "טבעות עשן". עבדה בעיתונים, כתבה למוסף הילדים "דבר לילדים" ופרסמה ספרי ילדים פופולריים. ב-1950 עברה לירושלים. ב-1952 החלה ללמד באוניברסיטה העברית. ב-1960 ייסדה את החוג לספרות כללית והשוואתית והייתה ראשתו עד מותה.

גולדברג חוותה ביקורות מצד תלמידים בשנות ה־50, 60. בזמן שעבר עליה ביקורת ומשברי חיים פנתה לציור. לאחר משפט אייכמן חתמה על מכתב שקרא למניעת הוצאתו להורג. חלתה בסרטן הריאות והלכה לעולמה ב־15 בינואר 1970. אמה קיבלה את פרס ישראל בשמה.

שירתה היא מרכז פעילותה. היא כתבה בשפה מודרניסטית, מושקעת וברורה. לא עסקה בשירה מוצהרת לאומית, אלא בנושאים אישיים ואוניברסליים. רבות משיריה מתארים נופים, ישראליים ואירופיים, וגעגועים למולדת הראשונה.

הנושאים החוזרים כוללים בדידות, אהבה נכזבת, זכרונות מאירופה ותחושות אשמה וקולקטיביות בעקבות מלחמות. היא גם תרגמה לעברית יצירות קלאסיות רבות, כגון "מלחמה ושלום", סיפורי צ'כוב ויצירות מאיבסן ושייקספיר.

כתבה רבות לילדים: "דירה להשכיר", "המפוזר מכפר אז"ר", "איה פלוטו", "ידידי מרחוב ארנון" ועוד. שיריה לילדים הולחנו והפכו לשירים מוכרים, למשל "הדוב הצהוב" ו"שיר ההפלגה". דרכה לעולם הילדים נפתחה בעריכת מוסף עיתונאי ובשיתוף פעולה עם יוצרים כמו אריה נבון.

"והוא האור" (1946) רומן בעל יסודות אוטוביוגרפיים. הוא עוסק במחלות נפש במשפחה ובקושי להתנתק מהעבר.

ב־1955 כתבה לברית לאופרה בשם "בכל דור ודור"; הלחין מנחם אבידום. העלילה עוסקת בפליטות ובבדידות הפליט.

בהמשך חייה הקדישה זמן רב לציור, רישום וקולאז'. הציגה שתי תערוכות בתקופה האחרונה לחייה. הותירה אלפי רישומים וקולאז'ים.

כתבה יומנים מאז גיל עשרה. יומניה פורסמו ב־2005 והסעירו עניין ציבורי.

לאחר מותה זכתה לעדנה מחודשת. רבים משיריה הולחנו והפכו לחלק מהשירון הישראלי. במלאת מאה שנים להולדתה התקיימו אירועים, סרטים ותערוכות לכבודה.

לאה גולדברג (1911, 1970) הייתה משוררת וסופרת אהובה בישראל. היא גם תרגמה טקסטים לצרפתית ועשתה ציורים.

נולדה בקניגסברג בלב אירופה. גדלה בליטא. עלתה לארץ ב־1935.

למדה באוניברסיטה ועבדה כמורה ועורכת עיתון לילדים. ב־1960 היא הוקמה חוג לספרות באוניברסיטה העברית. היא לא נישאה ולא היו לה ילדים.

כתבה ספרים ושירים לילדים רבים. בין הספרים המפורסמים: "דירה להשכיר" ו"ידידי מרחוב ארנון". שיריה הולחנו והילדים שרו אותם בשירים מפורסמים.

שיריה מדברים על טבע, ערים וזיכרונות. היא גם תרגמה ספרים חשובים לעברית. לתרגום פירושו להעביר טקסט לשפה אחרת.

בגיל מאוחר היא ציירה הרבה. היא עשתה ציורים וקולאז'ים. עבודותיה הוצגו בתערוכות.

היא כתבה יומנים מאז שהייתה ילדה. יומניה פורסמו אחרי מותה.

לאה חלתה במחלה קשה ונפטרה ב־1970. אחרי מותה אנשים העריכו את שיריה וספריה יותר ויותר.