המפלגה הנאצית

המונח "נאצי" נגזר מקיצור השם הגרמני של המפלגה: Nationalsozialistische Deutsche Arbeiterpartei (NSDAP).
המילה הופיעה כבר קודם כשם גנאי באזורים מסוימים, אך הפכה לשם המקובל למפלגה ולחבריה.

המפלגה צמחה אחרי מלחמת העולם הראשונה, מתוך תחושות השפלה בעקבות התבוסה.
הסביבה הפוליטית והכלכלית של רפובליקת ויימאר הייתה רגשית ומסוכסכת.
ערכים פרוסיים כמו מיליטריזם ושאיפה טריטוריאלית השפיעו על תרבות גרמניה.
תחושות אלה סייעו לעליית תנועות לאומניות וגזעניות, כולל המפלגה הנאצית.

המפלגה התחילה כמפלגת הפועלים הגרמנית (DAP) ועברה שינוי בשם ובתוכן ב־1920.
אדולף היטלר הגיע למפלגה ב־1919, התבלט כנואם ולימים לקח על עצמו את ההנהגה.
האידאולוגיה של המפלגה כללה אנטישמיות (שנאה ליהודים), גזענות, פשיזם וטוטליטריזם.
טקטיקות התעמולה שלה כללו מצעדים, מדים, סמלים ותעמולה רגשית למשיכת המונים.

בשנת 1920 הציגה המפלגה תוכנית בת 25 נקודות.
התוכנית דרשה איחוד כל הגרמנים, ביטול חוזה ורסאי, קביעת אזרחות לפי "גזע" והלאמות כלכליות.
בפועל חלק מההבטחות הללו הומשכו או הוסתרו כשהמפלגה חיפשה תמיכה רחבה.

ב־1923 ניסו היטלר ולודנדורף לבצע הפיכה במינכן, שנקראה פוטש מרתף הבירה.
הניסיון נכשל, והיטלר נעצר. המשפט והמאסר שלו שימשו לו כהזדמנות לפרסום.

לאחר שחרורו ב־1924 שינה היטלר אסטרטגיה: הוא שילב פעולה חוקית בבחירות עם פעילות פרה־מיליטרית מתחת לפני השטח.
המפלגה בנתה ארגון חזק, חיזקה את פלוגות הסער (S.A) - ארגונים צבאיים למחצה, והקימה את האס־אס (S.S) כשומרי ראש.
היטלר פנה גם לעשייה פוליטית, לגיוס צעירים וליצירת מוסדות מפלגתיים מקומיים.

המשבר הכלכלי של 1929 הגביר את התמיכה בנאצים.
בבחירות של 1930 קיבלה המפלגה אחוז גדול מהקולות, וב־1933 היטלר מונה לקנצלר.
בתקופה קצרה הפך המשטר לדיקטטורה: נאסר על מפלגות אחרות, הושמו חוקים גזעניים (כמו חוקי נירנברג), והחלה רדיפה שיטתית נגד יהודים וקבוצות נוספות.

המפלגה שמה מטרה להשליט טוטליטריזם - שליטה בכל תחומי החיים באמצעות תעמולה, חינוך ואירגון חברתי.
האידאולוגיה הדגישה "עליונות הגזע הארי" ונקשרה למדיניות של הפרדה, הרדפה והשמדה של קבוצות שנחשבו "נחותות".
במהלך מלחמת העולם השנייה הובל משטר הנאצים למדיניות השמדתית שגבתה מיליוני קורבנות, כולל כשישה מיליון יהודים בשואה.

לאחר תבוסת גרמניה ב־1945 פורקה המפלגה ונאסר שימוש בסמלים שלה.
מנהיגיה נשפטו במשפטי נירנברג, והמפלגה הפכה לסמל של רוע פוליטי.

למפלה היו סמלים ברורים: צלב הקרס, ברק, והצעקות "הייל היטלר".
הצדעה המועל יד והלבוש המראה (חולצות חומות וחולצות שחורות) היו חלק מזיהויה.

היטלר שימש כפיהרר (המדובר במנהיג עם שליטה מוחלטת).
המפלגה חילקה את גרמניה לאזורי "גאו" בראשות גאולייטרים שנבחרו על ידי ההנהגה.
ארגונים משלימים כמו ה־S.A וה־S.S היו כפופים למפלגה ושימשו כאמצעי כוח ברחוב.

למפלגה היו תנועות נוער, אגודות נשים וארגוני תעמולה.
תנועות אלו סייעו לחנך את האוכלוסייה ולהבוים תמיכה במשטר.

להיטלר ולמפלגה הנאצית הייתה השפעה הרסנית על אירופה ועל העולם. אידאולוגיה של שנאה, שלטון יחיד ורדיפה המונית הובילו לשואה ולמלחמה עולמית.

המילה "נאצי" באה מהשם הארוך של המפלגה בגרמניה.
השם התקצר והפך לשם של התנועה והאנשים שסביבו.

המפלגה הופיעה אחרי מלחמת העולם הראשונה.
הרבה אנשים בגרמניה חוו עוני ותסכול.
היטלר היה מנהיג נואם שמשך אנשים רבים.
המפלגה דגלה בשנאה כלפי יהודים ומיעוטים.

הם השתמשו בצלב קרס כסמל.
למפלגה היו אנשי זרוע כמו S.A (החולצות החומות).
לימים נוצרה גם יחידת השומרים S.S (החולצות השחורות).

בשנים קשות המפלגה גדלה והופיעה בבחירות.
ב־1933 מונה היטלר לראש הממשלה והפך לשליט יחיד.
הם חקקו חוקים שהפחיתו זכויות של יהודים וקבוצות אחרות.
בשואה רצחו הנאצים מיליוני אנשים, בדרך האיומה ביותר בהיסטוריה.

ב־1945 גרמניה נכנעה.
המפלגה פורקה וראשיה נשפטו.
עד היום סימנים ושבח של התנועה נאסרים במדינות רבות.