המפלגה הקומוניסטית הישראלית (מפלגה היסטורית)

המפלגה הקומוניסטית הישראלית, מק"י, הייתה מפלגת שמאל רדיקלית עם שורשים עוד בתקופת היישוב. היא צמחה מהקבוצות הקומוניסטיות היהודיות והערביות שפעלו בארץ לפני 1948. חלק מהקבוצות האלה היו חלק מהמפלגה הקומוניסטית של פלשתינה.
מק"י הוקמה רשמית ב-1948, לאחר שקבוצות קומוניסטיות שנאסרו או הוגבלו בתקופת המנדט הבריטי יכלו כעת לפעול בגלוי. בתחילה היו לה רוב יהודי וגם נציגים ערביים. המפלגה דגלה בהלאמת אמצעי הייצור (כלומר: שהמדינה תשלוט במפעלים ובקרקעות), בהקמת "דיקטטורה של הפרולטריון" (שלטון מעמד העובדים), ובהפרדת הדת מן המדינה. היא תמכה בחלוקת הארץ לשתי מדינות, מדינת ישראל ומדינת פלסטין.
למרות שיתוף פעולה, היו חילוקי דעות גדולים בין החברים היהודים והערבים. זה בא לידי ביטוי כבר בשנה הראשונה, כשבחלק מישיבות המפלגה שרו את ההמנון הקומוניסטי וחלק אחר שרו את התקווה.
בשנות החמישים מק"י פעלה נגד הממשל הצבאי ומדיניות הפקעת הקרקעות. היא דרשה שזוגות ערבים שנטשו כפריהם יוכלו לשוב, וטענה לשוויון מלא לאזרחים הערבים.
מק"י זכתה לשיא כוח בבחירות 1955, עם שישה מנדטים. אך קבוצות עזבו את המפלגה אחרי מקרים בינלאומיים כמו מלחמת סיני והדיכוי של המרד ההונגרי. בתגובות אלה המפלגה איבדה תומכים רבים ובחירות הבאות היא ירדה משמעותית.
"פריי ישראל" היה שבועון ביידיש של המפלגה. עורכו הראשי היה יוסף ליפסקי (1906, 2010), עיתונאי שכתב גם לעיתוני מפלגות קומוניסטיות בחו"ל.
המחלוקות הפנימיות התגברו בשנות השישים. ב-1964 חל פילוג קשה. חלק מהחברים, רובם ערבים, הקימו ב-1965 את רק"ח (רשימה קומוניסטית ישראלית). שני הפלגים שמרו על דיעות פרו-סובייטיות, אך הם נפרדו בעקבות ויכוחים על נאמנות לברית המועצות ועל תגובות לאירועים בינלאומיים.
הפלג שנשאר בשם מק"י עבר תהליך של "ציוניזציה" באמצע שנות ה-60. הוא תמך במכה המקדימה של ישראל במלחמת ששת הימים ונטש חלק מדרישותיו הקודמות לגבי נסיגה מהשטחים. התהליכים האלה גרמו לפרישה נוספת ב-1973 של קבוצות שהרגישו שמק"י אינה שמאלית מספיק.
לאחר המלחמה תמכה ברית המועצות בעיקר ברק"ח, ומעמדה של מק"י הוקטן עוד יותר. במק"י נותרו במשך השנים כמה עיתונים ופעילים, אך השפעתה הפוליטית צנחה.
במהלך שנותיה נבחרו חברי כנסת מטעם מק"י, אך המפלגה נותרה לעיתים מבודדת בכנסת ועמדה מול ביקורת חריפה משאר המפלגות.

מק"י הייתה מפלגה שמאל שפעלה בישראל אחרי 1948. היא נולדה מקבוצות קומוניסטיות שהיו כאן עוד לפני המדינה.
תקופת המנדט הבריטי איפשרה לאנשים רק להסתיר את פעילותם. אחרי הקמת המדינה הם יכלו לפעול בגלוי. המפלגה רצתה שהמדינה תנהל מפעלים וקרקעות. זה נקרא הלאמה. הם רצו גם שלעובדים תהיה זכות להשפיע.
היו חברים יהודים וערביים במפלגה. הם לא תמיד הסכימו זה עם זה. לפעמים הם שרו שירים שונים בפגישות.
בשנות ה-50 המפלגה דרשה שוויון לערביי ישראל. היא התנגדה למדיניות שהפקיעה אדמות.
"פריי ישראל" היה עיתון ביידיש של מק"י. העורך המרכזי היה יוסף ליפסקי.
בשנות ה-60 התחילו חילוקי דעות חזקים. ב-1965 חלק מהחברים, שרובם ערבים, הקימו מפלגה חדשה בשם רק"ח. השמות והדעות התחלקו.
חלק של מק"י תמך במבצע של ישראל במלחמת ששת הימים. זה גרם לאיבוד תמיכה בקרב חלק מהחברים. אחרי זה המפלגה נחלשה.
כמה חברים של מק"י נבחרו לכנסת. אך במקרים רבים המפלגה הייתה לבד מול מפלגות אחרות.