המצור על יורקטאון

המצור על יורקטאון (28 בספטמבר, 17 באוקטובר 1781) היה הקרב הגדול האחרון במלחמת העצמאות של ארצות הברית. הוא נוהל בין כוחות אמריקנים-צרפתים בראשות ג'ורג' וושינגטון והרוזן רושאמבו, לבין הכוח הבריטי של הגנרל צ'ארלס קורנווליס. "מצור" פירושו סגירה והטלת בלימת אספקה על עיר כדי לאלץ את מגיניה להיכנע.

הסכסוך החל ב-1775 והוכרז כשלהי ב-1776. הצרפתים הצטרפו רשמית למלחמה ב-1778 ותמכו באמריקנים בצי ובחיילים. ההצטרפות של צרפת שינתה את המאזן: הבריטים נאלצו לשמור על האיים הקאריביים וקווי אספקה אחרים.

באותה תקופה מונה גנרל הנרי קלינטון למפקד הבריטים בצפון אמריקה. בגזרה הדרומית הבריטים כבשו ערים והצליחו לזעזע את המורדים, אך עד 1781 המצב השתנה. קורנווליס נסוג וחרף ניסיונות לחבר כוחות, בחר להתבסס בנמל יורקטאון בווירג'יניה.

שינוי המצב הגיע כשהצי הצרפתי של אדמירל דה-גראס הפליג לאזור מפרץ צ'ספיק באוגוסט 1781. הצי הבריטי ניסה לחסום אותו, אך הקרב הימי בתחילת ספטמבר הותיר את דה-גראס בשליטה במפרץ. זה מנע תגבורת יממית לבריטים ועזר לאמריקנים-צרפתים להקיף את קורנווליס.

וושינגטון ורושאמבו החליטו לנוע במהירות לווירג'יניה. הם צעדו מאות קילומטרים בצפון-מזרח ארה"ב, הגיעו לסמוך ליורקטאון והתחילו במצור משולב יבשתי-ימי. מעבר כסף ועזרה צרפתית שיפרו את מוסר הלוחמים.

הכוחות הגיעו לאזור בסוף ספטמבר. הצבא האמריקני והצרפתי בנו קווי חפירה וסוללות ארטילריה (עמדות עם תותחים) תוך עבודה בלילות תחת אש קטנה מהבריטים. המטרה הייתה להתקרב לעיר ולהרוס את יכולת ההגנה הבריטית.

ב־9, 11 באוקטובר החלו הסוללות לבצע הפגזה כבדה על יורקטאון. בלילה שבין 14 ל־15 באוקטובר הסתערו כוחות צרפתים בראשות לה פאייט וכוחות אמריקנים בראשות אלכסנדר המילטון על שני ביצורים קטנים־חשובים (הנקראים מוצבים או redoubts). כיבושם איפשר לצרף את העמדות לחפיר ולקרב את התותחים עד לטווח יעיל.

הבריטים ניסו מתקפה נגדית בלילה שבין 15 ל־16 באוקטובר והצליחו לחבל בכמה תותחים, אך הותקנו תיקונים מהירים. ניסיון לברוח מעבר הנהר גלוסטר נכשל בגלל סערה. בבוקר 17 באוקטובר נכנע קורנווליס ונסוג הירי. "כניעה" פירושה הפסקת הלחימה והמסירת הכוח לשני.

ניצחון יורקטאון הביא לשינוי פוליטי גדול בבריטניה. ראש הממשלה נורת' נאלץ להתפטר, והממשלה החדשה פתחה במשא ומתן. ב־1783 נחתם חוזה פריז, ובריטניה הכירה בעצמאות ארצות הברית ופרשה מכוחותיה ברחבי היבשת. לאחר כן נמשכו אירועים קטנים ונקודות שליטה בריטיות נרכשו בהדרגה על ידי האמריקנים.

המצור על יורקטאון התרחש מ-28 בספטמבר עד 17 באוקטובר 1781. הוא היה הקרב הגדול האחרון במלחמת העצמאות של ארצות הברית. כוחות אמריקנים וצרפתים נלחמו נגד הבריטים. "מצור" אומר לסגור עיר ולמנוע אספקה כדי שאנשים יפסיקו להילחם.

המלחמה החלה ב-1775. צרפת עזרה לאמריקנים במלחמה משנת 1778. צי צרפתי גדול הגיע ב-1781 ועזר לחסום את הים. כי הצי הצרפתי של דה-גראס שלט במפרץ צ'ספיק, הבריטים לא יכלו לשלוח חיזוקי ים לקורנווליס.

וושינגטון ורושאמבו הובילו צבא שצעד רחוק ועד מהרה הקיף את יורקטאון ביחד עם הצי הצרפתי.

הכוחות בנו חפירות וסוללות תותחים (עמדות עם תותחים). הם ירו על העיר כדי לשתק את ההגנה הבריטית. בלילה של 14, 15 באוקטובר צרפתים ואמריקנים כבשו שני ביצורים חשובים. זה קידם את הסוף של המצור.

בלילה שבין 16 ל-17 באוקטובר ניסו הבריטים לברוח דרך הנהר, אך סערה עצרה אותם. בבוקר 17 באוקטובר הבריטים הניפו דגל לבן וכנעו. "כניעה" פירושה להפסיק להילחם.

ניצחון יורקטאון גרם לבריטים להחליט להפסיק את המלחמה. ב-1783 בריטניה הכירה בארצות הברית כמדינה עצמאית.