המרוץ לאפריקה

המרוץ לאפריקה הוא השם לתקופה שבה מדינות אירופה כבשו וחילקו את אפריקה. זה קרה בתקופת ה"אימפריאליזם החדש" (תקופה של הרחבת שלטון ומעמד מדינות), בעיקר בין 1880 ל-1914. התהליך של הקולוניזציה (כיבוש וויסות של שטחים על ידי מדינות זרות) שינה את המפות המדיניות של היבשת והשפיע עד אמצע המאה ה‑20.

בניגוד ליבשות אחרות, עד סוף המאה ה‑19 לא היו באפריקה הרבה מושבות עם מהגרים אירופים. רוב האירופאים שהגיעו היו גאוגרפים, מגלים, מיסיונרים וסוחרים. בשנת 1870 רק כ‑10% מאפריקה היה בשליטה אירופית; עד 1914 כמעט 90% הושם תחת שליטה כזו. רק אתיופיה וליבריה שמרו על עצמאותן.

ועידת ברלין נחשבת למעין אישור רשמי לחלוקה. המעצמות שהשתתפו בה הסכימו לחלק טריטוריות כדי למנוע סכסוך. בהשתתפות היו גם מעצמות ישנות כמו ספרד, פורטוגל, בריטניה וצרפת, וגם מדינות חדשות בקולוניאליזם כמו איטליה, גרמניה ובלגיה.

המרוץ לאפריקה הוא כשמדינות אירופה לקחו שליטה על חלקים גדולים של אפריקה. הקולוניזציה (כיבוש וחלוקת אדמות על ידי מדינות אחרות) קרתה בעיקר בין 1880 ל‑1914. זה שינה את מפת המדינות באפריקה.

בהתחלה לא היו הרבה מתיישבים אירופים שם. רוב הגעתם הייתה של סוחרים, מגלים ומיסיונרים. ב‑1870 רק כ‑10% מאפריקה היה בשליטה אירופית. עד 1914 זה עלה לכמעט 90%. רק אתיופיה וליבריה נשארו עצמאיות.

ועידת ברלין (פגישה של מעצמות אירופה) קבעה איך לחלק את השטחים. השתתפו מדינות כמו בריטניה, צרפת, פורטוגל וספרד, וגם איטליה, גרמניה ובלגיה.