היילה סלאסי הראשון (1892, 1975), נולד כתפרי מקונן. "ראס" הוא תואר אצולה שמשמעותו ראש או דוכס. כשנמלך ב־1930 קיבל את השם היילה סלאסי, שפירושו "כוח השילוש". לפי המסורת הוא השתייך לשושלת סולומונית שמקורה במלכה שבא ובמלך שלמה.
נולד ב־23 ביולי 1892 במחוז הררג שבאתיופיה, למשפחה משולבת של אורומו, אמהרית וגוראגית. אביו, ראס מקונן, היה שליט מקומי ומצביא בכיר. היילה קיבל השכלה בסיסית בשפות ובלימודי קודש, וקיבל תואר שליטה קטן מוקדם בחייו.
ב־1910 מונה לשליט הררג. הוא הוריד מיסים והקל על השלטון הצבאי המקומי. ב־1911 נישא למנן אספאו, שהפכה לאחת מבנותיו של בית הקיסרות.
הקשר עם ליג' ייאסו, יורש שניסה לקרב אוכלוסיות מוסלמיות ונוצריות, היה מתוח. ב־1916 הושמט ייאסו מהשלטון והושיבה זאודיטו, בתו של מנליק, על כס המלוכה. סלאסי היה בפועל העוצמה השלטונית והוכרז יורש.
סלאסי הנהיג רפורמות מודרניזציה: חוקה ב־1931, הקמת צבא מודרני, פיתוח תשתיות וחינוך, וניסיונות לביטול העבדות הפנימית. הוא פעל להצטרפות אתיופיה לחבר הלאומות ב־1923 ולפתיחת הכלכלה.
ב־1936 כבש הצבא האיטלקי את אתיופיה. סלאסי נמלט לגלות, שהתה בירושלים ובהמשך בז'נבה ובאנגליה, ונאם נגד השימוש בנשק כימי. בשנת 1941, בתמיכת בעלות הברית ובריטניה, חזר לאדיס אבבה ושב לשלטון.
בעשורים שלאחר מכן שימש דמות דיפלומטית חשובה. ב־1960 נכשל ניסיון הפיכה בזמן ביקורו בברזיל. לפי דיווחים, המודיעין הישראלי הזהירו אותו ובכך אפשר לו לשוב ולדכא את ההפיכה.
ב־27 באוגוסט 1975 דיווחו הרשויות על מותו כתוצאה מסיבוכים רפואיים. אחר כך נחשפו ראיות שלפיהן כמה קצינים חנקו אותו במיטתו. לאחר נפילת המשטר הצבאי הוחלט על חקירות. עצמותיו הוצאו מהמקום בו הוסתרו, והקבורה הממלכתית התקיימה ב־5 בנובמבר 2000. בתוך תנועת הראסטפארי קיימת מחלוקת על מועד ודפוס מותו.
היה נשוי פעמיים. מביתו הראשון נולדה בת, רומן וורק, שנלחמה נגד האיטלקים ונפטרה בשבי. מביתו עם מנן נולדו מספר ילדים, חלקם מתו בגיל צעיר. בנו אספא ווסן היה מעורב בפולמוס סביב ניסיון ההפיכה של 1960.
תנועת הראסטפארי, שהתחילה בג'מייקה בשנות ה־30, רואה בסלאסי דמות משיחית ואף התגלמות אלוהית. הכתרתו ב־1930 חיזקה את תחושת השייכות והשיבה ליבשת אפריקה בקרב צאצאי עבדים. ב־1966 ביקר בג'מייקה ופגש תומכים רבים. הוא העניק אדמות לשוליהן שעברו להתיישב באתיופיה, כולל מושבה חשובה בשם שאשאמנה.
סלאסי שמר על קשרים קרובים עם ישראל לאורך רוב שלטונו. משפחתו רכשה נכסים בירושלים, והוא שהה בה בגלות ב־1936. ישראל שלחה יועצים ומדריכים, וב־1960 סייעה בהקמת משטרת אתיופיה באמצעות משלחת של משטרת ישראל. הקשרים נותקו ב־1973 אחרי מלחמת יום הכיפורים.
נוהלו כמה סכסוכים משפטיים על בעלות על נכסים אתיופים ופרטיים בירושלים. במשך השנים נדונות טענות שונות על בעלות ומחלוקות משפטיות. בשנת 2006 החליט בית משפט בישראל כי נכסי סלאסי הממונים על ידי השופט ינשארו בבעלות צאצאיו, והעניינים עוררו ביקורת ופולמוס ציבורי.
היילה סלאסי (1892, 1975) נולד תפרי מקונן. קיבל את השם היילה סלאסי כשהפך לקיסר.
נולד בהררג באתיופיה. אביו היה מצביא. לימדוהו שפות ולימודים דתיים.
ב־1910 מונה לשליט המחוז הרר. הוריד מיסים ושיפר את החיים שם.
הפך לקיסר ב־1930. בנה דרכים ובתי ספר. כינס חוק ראשון ב־1931. רצה לקדם את ארצו.
ב־1936 כבש אתיופיה הצבא האיטלקי. סלאסי ברח לגלות. שהיה בירושלים ואז באנגליה. ב־1941 חזר ליטתו בעזרת בעלות הברית.
תנועת הראסטפארי ממקמת בו דמות חשובה. הם ראו בו כמעט משיח. ב־1966 ביקר בג'מייקה ופגש המונים.
קנה אדמות בירושלים. התגורר שם בחלק מהגלות. ישראל שלחה יועצים ועזרה בהקמת משטרה.
ב־1975 דיווחו שמתו ממחלה אחרי ניתוח. אחר כך נמצא כי ייתכן שהוא נרצח על ידי קצינים. ב־2000 נקבר בקבורה ממלכתית.
תגובות גולשים