המשבר הכלכלי הידוע כ"משבר 1951" החריף ב־1951.
כשבועת המדינה הוחלפה המטבע ללירה ישראלית. קבעו שער שקושר ללירה שטרלינג. השער היה בלתי מדויק. זה הפך את הלירה לחזקה מדי.
הלירה החזקה עשתה יבוא זול. היבוא מגיע מחו"ל והמדינה משלמת במטבע חוץ (כסף של מדינות אחרות). יוצא שהיצוא, מכירת מוצרים לחו"ל, קיבל פחות כסף. זה פגע במאזן התשלומים. מאזן התשלומים הוא חשבון של כמות הכסף שנכנס ויוצא למדינה.
המדינה השתמשה בתרומות וביתרות שטרלינג שהשתחררו ב־1949. זה לא הספיק. הלוות מהבנקים הופסקו כי המלווים חששו. אז היה פחות כסף חוץ והיו חששות לתפקוד המדינה.
בזמן זה אנשים רצו להקל את הקיצוב. בבחירות המקומיות של 1950 זה הראה השפעה. בעקבות הלחץ בוטל משרד הקיצוב וקדמו לבחירות של 1951. לאחר הבחירות שינו את מדיניות הכלכלה. שר האוצר אליעזר קפלן הנהיג מדיניות חדשה שסייעה לייצב את המצב.
כשבועת המדינה הוחלפה המטבע ללירה ישראלית. קבעו שער שקושר ללירה שטרלינג. השער היה בלתי מדויק. זה הפך את הלירה לחזקה מדי.
הלירה החזקה עשתה יבוא זול. היבוא מגיע מחו"ל והמדינה משלמת במטבע חוץ (כסף של מדינות אחרות). יוצא שהיצוא, מכירת מוצרים לחו"ל, קיבל פחות כסף. זה פגע במאזן התשלומים. מאזן התשלומים הוא חשבון של כמות הכסף שנכנס ויוצא למדינה.
המדינה השתמשה בתרומות וביתרות שטרלינג שהשתחררו ב־1949. זה לא הספיק. הלוות מהבנקים הופסקו כי המלווים חששו. אז היה פחות כסף חוץ והיו חששות לתפקוד המדינה.
בזמן זה אנשים רצו להקל את הקיצוב. בבחירות המקומיות של 1950 זה הראה השפעה. בעקבות הלחץ בוטל משרד הקיצוב וקדמו לבחירות של 1951. לאחר הבחירות שינו את מדיניות הכלכלה. שר האוצר אליעזר קפלן הנהיג מדיניות חדשה שסייעה לייצב את המצב.
עדיין אין תגובות. היה הראשון להגיב!
תגובות גולשים