מדד ביג מק

מדד ביג מק (נקרא גם "בורגרנומיקס", אמירה הומוריסטית שמשלבת "ביג מק" ו"כלכלה") משווה את מחיר כריך הביג מק של רשת מקדונלד'ס במדינות שונות. המדד משמש למדידת שווי כוח הקנייה של מטבעות, כלומר, כמה מוצר אחד עולה במטבעות שונים ומה זה אומר על שער החליפין.

האקונומיסט הציג את המדד בספטמבר 1986 כדרך מצחיקה ופשוטה להשוות שערי חליפין. מאז מפרסם העיתון את המדד מדי שנה, ומכאן נולדה המילה "בורגרנומיקס".

הרעיון הבסיסי הוא להשוות מוצר זהה (ביג מק) שנמכר ברשת גלובלית. אם המלצת המחיר לאחר המרת מטבעות אינה זהה, זה מצביע על פער בין שער החליפין לבין מה שהיינו מצפים על פי כוח הקנייה. בדוגמה מיולי 2008: מחיר ביג מק בארצות הברית $3.57 ובבריטניה £2.29. השיעור 3.57/2.29≈1.56 דולר ללירה, לעומת שער אמיתי של $2.00 ללירה. לפי חישוב זה הלירה נראתה מוערכת יתר על המידה בכ־28% ביחס לדולר.

המדד אינו כלי מדעי מדויק. מחיר הביג מק מושפע גם מעלויות מקומיות, טעמים מקומיים, תחרות בשוק והטלות כמו מכסים. במדינות מסוימות מזון מהיר יכול להיות יקר יותר מאוכל מקומי, ובמדינות אחרות הביקוש לביג מק נמוך יותר.

ישראל נרשמה במקום השלישי ביוקר במאי 1997. בינואר 2001 היא הגיעה למקום הראשון. לאחר מכן משרד האוצר הפסיק לספק נתונים למשך כשלוש שנים, ולכן ישראל הוצאה מן המדד. בשנים העוקבות העשור השני של המאה ה‑21 הוצג השקל לעתים כנסחר מתחת ל"שווי ההוגן", כלומר המחיר המקומי גבוה יחסית.

על פי המדד, בשנים 2000, 2019 ירד כוח הקנייה של משק הבית החציוני בארצות הברית בכ־36%. ב‑2000 השכר החודשי החציוני עמד על $3,512 ומחיר הביג מק על $2.51, כלומר השכר שקול לכ־1,399 ביג מקים. ב‑2019 השכר החציוני היה כ‑$5,170 ומחיר הביג מק $5.74, שקול לכ‑901 ביג מקים, ירידה משמעותית בכוח הקנייה.

מדד ביג מק בודק כמה עולה כריך ביג מק במקומות שונים בעולם. ביג מק הוא המבורגר מוכר מהרשת מקדונלד'ס.

המדד הומצא ב‑1986 על־ידי השבועון האקונומיסט. הרעיון הוא פשוט: להשוות מחיר של אותו המנה במדינות שונות. כך אפשר לראות כמה כסף "קונה" בכל מקום. זה נקרא שווי כוח הקנייה, כמה דברים אפשר לקנות בכסף.

דוגמה: ביולי 2008 ביג מק עלה בארה"ב $3.57 ובאנגליה £2.29. לפי המספרים האלה הלירה נראתה יקרה בכ‑28% ביחס לדולר.

המדד לא תמיד מדויק. מדינות שונות משלמות מחירים שונים לחומרי גלם. אנשים אוהבים מאכלים שונים. יש מיסים ותחרות שמשפיעים על המחיר.

בישראל ב‑1997 היא דורגה שלישית ביוקר. ב‑2001 ישראל הגיעה למקום הראשון. אחר כך נעדרו נתונים מישראל במשך כמה שנים. בשנים מאוחרות יותר השקל לעתים נראה זול מהערך ה"הוגן", כלומר המחיר המקומי של הביג מק היה גבוה.

עוד דבר מעניין: בין 2000 ל‑2019 ירד כוח הקנייה של המשפחה האמצעית בארה"ב בכ‑36%. ב‑2000 המשפחה קנתה כ‑1,399 ביג מקים בחודש. ב‑2019 היא קנתה כ‑901 ביג מקים בחודש.