המשכן

המשכן (המוכר גם כאוהל מועד) היה אוהל נייד שבנו בני ישראל בציווי אלוהי במדבר סיני. הבנייה הונחתה למשה, ובצלאל בן אורי ואהליאב בן אחיסמך נבחרו כאומנים המפקחים. התיאור המקראי מופיע בעיקר בפרשיות תרומה, תצוה, כי תשא, וקטעים נוספים בספרי שמות, ויקרא ומספרים.

שמות המשכן מגוונים: משכן, אוהל מועד, משכן העדות ואוהל העדות. השם מצביע על כך שהאל או שכינתו שוהים שם; "אוהל מועד" מדגיש את המקום שבו האל נפגש עם משה ועם העם.

הציווי להקים את המשכן ניתן למשה בהר סיני. התורה מפרטת את התרומות מן העם, את כלי הקודש (הארון, השולחן והמנורה), את מבנה האוהל, את המזבח בחצר ואת דיני הכהונה ובגדי הכהונה. לאחר מכן נמסרו הוראות המשיחה והחנוכה של המשכן וכליו.

בחלקו האחרון של ספר שמות משה מפרט את בניית המשכן, ממנהיגותו ועד לשפע התרומות. בצלאל ואהליאב מונו לניהול המלאכה. בסופו של דבר הוקם המשכן בראש חודש ניסן, ומשם מתואר גילוי השכינה על האוהל.

המשכן היה מבנה נייד המורכב ממספר שכבות יריעות וכריכות עורות, ותקרת קרשים מצופים זהב. בתוך המשכן היו שני חדרים: הקודש וקודש הקודשים, מופרדים בפרוכת (וילון). בקודש הקודשים שכן ארון הברית שבו לוחות העדות. בחצר, שמידותיה מתוארות בתורה, עמדו מזבח העולה והכיור. בחצר הורשו להיכנס כל בני העם; אל הקודש נכנסו כהנים בלבד.

חומרי הבנייה כללו זהב, כסף ונחושת וכן אריגים משובחים מעשה רוקם. ככל שמתקדמים אל מרכז המשכן רמת החומרים עולה.

למרות התיאור המפורט בתורה, קיימים קשיים טכניים בביאור המידות והחיבורים. חז"ל, יוסף בן מתתיהו וחוקרים מודרניים הציעו שיטות שונות לפירוש המידות ועובי הקרשים. בקרב החוקרים גם עלתה השאלה אם המשכן היה במתכונת אחידה או שהורכב ממסורות שונות.

המשכן שימש כמה תפקידים מרכזיים: משכן השכינה, מקום שבו שוכנת שכינת האל; משכן העדות, מקום ארון הברית; מקום ההתוועדות של משה עם האל; ובו התבצע פולחן עם הקרבת קורבנות, הקטורת, מנורת הזהב ולחם הפנים.

בתנ"ך מופיעות תיאורים שעשויים לרמז על אוהל מועד נוסף, העומד מחוץ למחנה ושימש לפגישה ציבורית עם האל. המסורת והמחקר נחלקים בשאלת קיומם של שני אוהלים, או שחילופי התיאורים משקפים גרסאות שונות של אותו מבנה.

לאחר הכניסה לארץ שוכן המשכן שנים רבות בשילה, ולבסוף הוקם במקומו בית המקדש של שלמה כתחליף קבע. במסורת חז"ל מובאים מסלולים שונים לגורל המשכן בין השבטים ובין ערי פולחן שונות. במחקר יש ויכוח על המשכיות ההיסטורית ועל המשמעות התיאולוגית של המעבר מאוהל נייד למקדש קבע.

המשכן הוא אוהל מיוחד שבנו בני ישראל במדבר. אלוהים ציווה על משה לבנותו. בצלאל ואהליאב היו האומנים שבנו אותו.

המשכן נקרא גם אוהל מועד. זה אומר אוהל של מועד, מקום שבו נפגשים עם אלוהים. ארון הברית, שקראים לו ארון, היה בתוך המשכן. בארון היו לוחות האבן עם החוק (לוחות העדות).

במשכן היו שני חדרים: הקודש (החדר הפנימי) וקודש הקודשים (החדר הכי פנימי). בין החדרים היה וילון שנקרא פרוכת. בקודש היה שולחן ולידו מנורה, מנורת זהב עם נרות. בקודש הקודשים עמד הארון לבד.

= איך בנוי המשכן ?
המשכן היה נייד. הוא נבנה מגדילים של בד (יריעות) שעליהם שמו מכסה מעור. גם היו קרשים מעצים מצופים זהב. ליד המשכן הייתה חצר עם מזבח. אנשים הרגילים יכלו להיכנס לחצר. רק הכהנים יכלו להיכנס לחלק הפנימי.

המשכן שימש מקום למפגשים עם אלוהים. שם משה דיבר עם אלוהים. שם עשו גם קורבנות ותפילות מיוחדות.

כשהעם נכנס לארץ, המשכן עמד בשילה זמן רב. בסופו של דבר שלמה המלך בנה בית קבע בירושלים שנקרא בית המקדש. המשכן היה כמו הבית הנייד לפני הבית הקבוע.