הנגב

הַנֶּגֶב

הנגב הוא אזור בדרום ישראל. שטחו כ-58% ממדינת ישראל, כ-13,000 קמ"ר. צורתו משולש והנקודה הדרומית שלו היא אילת על הים האדום.

הנגב הוא בעיקר מדבר. יש בו ערוצי נחלים רבים, רובם נחלי אכזב (נחלים שזורמים רק אחרי גשם חזק). כשיורד שיטפון הם יכולים לזרום בחוזקה.

הצמחייה בנגב היא צמחייה מדברית. היא לא צריכה הרבה מים ועמידה לחום ולקור. צבעי הצמחים בדרך כלל חיוורִים. ניסו לטעת עצים בשנות האלפיים כדי ליצור צל ומקורות מזון.

עברונה היא הנקודה הצפונית ביותר בעולם בה נמצא דקל דום מצרי (מִין של דקל).

בעלי החיים מותאמים למדבר. רבים מסתתרים ביום ויוצאים בערב. חלקם מתחפרים בחול. יש יונקים כמו צבאים, יעלים ושפני סלע, וטורפים כמו שועלים ותנים. בעבר חיו כאן גם אריות ונמרים, אך הם נכחדו. קיימים עופות דורסים כמו הנשר המקראי.

הנגב היה מעבר חשוב לאדם הקדמון בדרך מאפריקה לאסיה. נמצאו בו כלי צור ועצמות מאתרים פרהיסטוריים.

בתקופות המקראיות יושבו בו שבטי יהודה ושמעון. בהמשך שערו בו ממלכות שונות: אדום, הנבטים (עם שמקורו בחצי האי ערב), ערבים ועות'מאנים. לאחר מכן לא היו יישובים יהודיים קבועים עד תחילת המאה ה-20.

במאה העשרים התחילו ניסיונות מודרניים ליישב את הנגב. ביוזמות שונות הוקמו יישובים קטנים בשנים שלפני הקמת המדינה. אחרי הקמת מדינת ישראל תמך דוד בן-גוריון בפיתוח הנגב. החקלאים פיתחו שיטות שיתאימו לאקלים המדברי.

גלי העלייה והסכמי שלום הביאו להתיישבות נוספת באזור הערבה ואילת. כיום הערים המרכזיות בנגב הן באר שבע, דימונה, מצפה רמון ואילת.

כלכלת הנגב מתבססת על כריית פוספטים באזור הר צין, כריית נחושת בתמנע ושאיבת גז קטן near ערד. התחום התיירותי חשוב גם הוא: מטיילים מגיעים למכתשים (מבנים גאולוגיים דמויי קערה) כמו מכתש רמון, להר הנגב ולאילת.

בבאר שבע פועל פארק היי-טק גדול וקרוב אליו אוניברסיטת בן-גוריון (מוסד להשכלה גבוהה). הפארק יצר מקומות עבודה חדשים וחיזק את הכלכלה המקומית.

עדיין יש פערים כלכליים בין הנגב למרכז הארץ. בשנים האחרונות מושקעים תקציבים בתשתיות, בתחבורה ובפיתוח תעסוקה.

תוכנית דרך היין ביקשה להקים חוות חקלאיות קטנות ולמשוך מבקרים. הוקמו כמה עשרות חוות לאחר דיונים משפטיים והתנגדויות סביבתיות.

הבדואים הם חלק ניכר מתושבי הנגב. נכון לסוף 2021 חיו שם כ-280,000 בדואים. רבים מהם גרים בערים כמו רהט ובכפרים מוכרים ולא מוכרים. בעבר חיו רובם כרועים נודדים למחצה. אחרי קום המדינה עודדו אותם לעבור לעיירות קבע ולהירשם על הקרקעות. בעשורים האחרונים הועלו המלצות החוקיות לסידור הקרקעות וההכרה בכפרים.

מצבם הסוציו-אקונומי של חלקם נמוך. המדינה מיישמת תוכניות לצמצום פערים ולהשקעה בתשתיות ובחינוך.

הַנֶּגֶב

הנגב נמצא בדרום ישראל. הוא גדול מאוד. שטחו כמעט 60% משטח המדינה.

הנגב הוא בעיקר מדבר (מקום שמעט יורד בו גשם). יש בו נחלים שנקראים "נחלי אכזב". אלה נחלים שזורמים רק אחרי גשם חזק.

הצמחים בנגב לא צריכים הרבה מים. הם שורדים בחום ובקור. אנשים ניסו לנטוע עצים כדי ליצור צל.

יש הרבה חיות שמסתתרות ביום ויוצאות בערב. חלקן חופרות מאורות בחול. במקום יש גם עופות דורסים.

לפני הרבה שנים עברים ואנשים קדמונים עברו דרך הנגב בדרכם. בתקופות קדומות ישבו בו שבטים כמו יהודה ושמעון.

מאוחר יותר שלטו בו עמים שונים. במאה ה-20 החלו לנסות ליישב את הנגב שוב.

עושים בנגב כרייה של מינרלים כמו פוספטים. יש תיירות וטיילים באתרים טבעיים. מכתש רמון הוא מבנה גדול וצורתי כמו קערה, שאפשר לטייל בו.

בבאר שבע יש אוניברסיטה (מקום שבו לומדים אחרי התיכון) ופארק היי-טק שמכניס עבודות.

הבדואים הם קבוצה של אנשים שחיים בנגב שנים רבות. חלקם חיים בערים וחלק בכפרים. בעבר רבים היו רועים ונדדו עם הצאן. היום יש ניסיון להסדיר מיומנויות ותיקי קרקע ולעזור בתשתיות.