הנדסה חברתית

הנדסה חברתית היא שימוש בשיטות מהמדעים החברתיים כדי לעצב מדיניות ציבורית ולשנות מבנים חברתיים.
הכוונה היא להיעזר בנתונים סטטיסטיים, מספרים ומדדים על התנהגות אנשים, ובתובנות פסיכולוגיות וסוציולוגיות כדי לפתור בעיות חברתיות.
המונח משמש לעיתים גם כתיאור לטכנולוגיה חברתית, תכנון מדיני, טכנוקרטיה או פדגוגיה חברתית.
ארגונים פרטיים וציבוריים יכולים ליישם הנדסה חברתית. התוצאה תלויה במי שמיישם אותה ובמטרותיו.
קיים גם צד של מניפולציה, ניסיון להשפיע על קבוצות בעזרת תקשורת ושיווק. זה התחזק אחרי מלחמת העולם השנייה עם הופעת הטלוויזיה, הפרסומות והאינטרנט.

קארל פופר טבע את המונח "הנדסה חברתית חלקית". המילה "חלקית" מדגישה פעולה בשלבים קטנים ובהדרגה.
הגישה ממליצה על רפורמות הדרגתיות שנבדקות ומשתפרות תוך כדי יישום.
המהנדס החברתי החלקי לא טוען שהוא יכול לשנות הכל בבת אחת. הוא מבצע שינויים קטנים, בוחן את התוצאות ולומד מטעויות.
כך ניתן להקטין סיכונים ולתקן כשמשהו לא מצליח.
פופר גם טען שאנשים יעדיפו פרויקטים שמפתרים בעיות יום-יומיות כמו רעב, אבטלה ואי-צדק, יותר מאשר אידיאלים רחוקים.
רפורמות נקודתיות בתחומים כמו בריאות וחינוך נגישות יותר והן מייצרות תמיכה ציבורית גדולה יותר.

הדיור הציבורי בבייקר נבנה בשנות החמישים, והשכונה הוכרזה כלא ראויה למגורים.
ב-1968 הוזמן האדריכל ראלף ארסקין לתכנן מחדש את השכונה.
ארסקין שאף לשקם את הקהילה ולהחזיר את התושבים המקוריים, עם שבירה מינימלית של קשרים חברתיים.
הוא תכנן את השכונה ככפר אורבני. שילב מגורים, חנויות, פעוטונים ופאבים.
הרחיב את שטחי הירוק ויצר חצרות משותפות. תנועת מכוניות הוסטה לכבישים היקפיים.
עודד השתתפות תושבים בטיפוח הצמחייה, ובנה אדניות ושולחנות לשימוש משותף.
המטרה הייתה לעודד מפגש ותחושת קהילה באמצעות העיצוב העירוני.

בניו יורק התחיל הדיור הציבורי בשנות ה-30 כדי לפנות שכונות עוני ולעודד השתלבות בעבודה.
בהתחלה האוכלוסייה הייתה מעורבת, אך עד סוף שנות ה-50 רוב התושבים הפכו לאפרו-אמריקאים ופורטוריקנים במעמד נמוך.
ניסיונות לאזן גזעית בפרויקטים הללו נכשלו.
במקרים רבים הדיור הציבורי הפך למוקד של עוני: בתי ספר בשכונות הללו היו ברמה נמוכה, ונגישות לתעסוקה ולשירותים הייתה מוגבלת.
כך נוצר מעגל קשה של בידוד חברתי וכלכלי, למרות שהכוונה הראשונית הייתה לתקן בעיות חברתיות.

הנדסה חברתית היא שימוש ברעיונות ממדעי החברה כדי לשפר חיי אנשים ביחד.
"נתונים סטטיסטיים" זה מספרים על אנשים, שעוזרים להבין בעיות.
לפעמים זה יכול להיות גם ניסיון להשפיע על אנשים דרך טלוויזיה או אינטרנט. זה נקרא גם מניפולציה, השפעה על המחשבות או ההתנהגות.

קארל פופר דיבר על הנדסה חברתית חלקית. זה אומר לעשות שינויים קטנים ובהדרגה.
אומרים שעדיף לתקן דברים צעד אחרי צעד וללמוד מטעויות.
שינויים קטנים פחות מסוכנים וקלים לתיקון.

בשנות החמישים השכונה הייתה ריקה מצמחים ונחשבה לא טובה למגורים.
בשנת 1968 הזמינו את האדריכל ראלף ארסקין לתכנן את המקום מחדש.
הוא יצר "כפר בתוך העיר": בתים ליד חנויות, גינות ונקודות מפגש.
הכיסו שטחים ירוקים, הקצו חצרות משותפות ועיצבו רחובות בטוחים להליכה.
התושבים קיבלו צמחים בחינם והוזמנו להשתתף בטיפוח הגנים.

בניו יורק בנו דיור ציבורי בשנות ה-30 כדי להחליף שכונות עוני.
הכוונה הייתה לשפר את החיים ולעזור לאנשים למצוא עבודה.
עד סוף שנות ה-50 רוב הדיירים היו מהקהילות האפרו-אמריקאיות והפורטוריקניות במצב כלכלי קשה.
כך נוצר מצב שבו השכונות נשארו עניות, בתי הספר היו חלשים והיה קשה למצוא עבודה.
זה מראה שגם רעיון טוב עלול להוביל לבעיות אם לא מתכננים אותו נכון.