הנכבה

הנכבה (בערבית: النكبة, אלנכבה; משמעות המילה: "האסון" או "הקטסטרופה") היא עזיבתם, מנוסתם או גירושם של כ־750,000 ערבים פלסטינים במהלך מלחמת 1947, 1949, שהפכו לפליטים. פליטים = אנשים שנאלצו לעזוב את בתיהם ובחרו או הוכרחו לחיות במדינות אחרות ללא מעמד אזרחי מלא. רוב הפליטים עברו למדינות ערב, או לשטחי יהודה ושומרון (הגדה המערבית) ולרצועת עזה.

המונח נטבע ב־1948 על ידי קונסטנטין זורייק, וחובר גם על ידי ההיסטוריון הפלסטיני עארף אל-עארף. המילה בתשומת הלב הפלסטינית מציינת אסון לאומי וקשורה לזיכרון הפליטים.

הגורמים לעזיבה הם שנויים במחלוקת. מוסכמות כוללות התקדמות כוחות יהודיים וצהל, חורבן כפרים, לוחמה פסיכולוגית, צווים ישירים לגירוש מצד כוחות, ובריחה מתוך חשש. מחלקת המודיעין של צה"ל מסכמת שמעל 70% מהעקירה מיוחסת לפעולות צבאיות של כוחות יהודיים, בעוד שצווי הנהגה ערבית מוסיפים אחוז קטן. היו גם מקרי הרג וטבח, וכן תיעוד של כמה מעשי אונס על־ידי מחברים שונים.

לאחר המלחמה הוקמו ישובים חדשים על אדמות שננטשו, וכפרים רבים שונו ושמם הוחלף. חלק גדול מהעולים שוכנו בבתים שננטשו על־ידי ערבים.

רבים מהפליטים ויורשיהם נשארו במחנות פליטים במזרח התיכון, ולעתים לא קיבלו אזרחות במדינות המארחות. ירדן העניקה אזרחות להרבה פלסטינים; למדינות אחרות ניתנו זכויות מופחתות.

יש שמותרים לשימור זיכרון הכפרים שנחרבו. שימור זה כולל שמירת מפתחות כסמל לרצון השיבה. "פליטים פנימיים" מתארים ערבים בישראל שנשארו אזרחים אך לא גרים בכפרי המוצא שלהם.

יום הנכבה מצוין ב־15 במאי, היום שהוקצה בעבר להכרזת מדינת ישראל. ברשות הפלסטינית צוין לראשונה רשמית ב־1998, ומאז מתקיימים עצרות ותהלוכות. ב־2023 האו"ם ציין לראשונה את יום הנכבה הבינלאומי, בעוד שהאירוע הוחרם על ידי כ־32 מדינות, כולל ישראל.

הנכבה עוררה דיון ציבורי ופוליטי בישראל. מדיניות משרד החינוך השתנתה מספר פעמים: ב־2007 הורשו בתי ספר ערביים להזכיר את המונח, וב־2009 נאסר אזכור זה שוב בספרי הלימוד הממלכתיים. יש קבוצות ישראליות שמשתתפות בטקסי זיכרון, ויש גם מבקרים שמטילים ספק בנרטיב הפלסטיני ומדגישים החלטות של הנהגת מדינות ערב ב־1948.

במרץ 2011 אושר תיקון בחוק יסודות התקציב (תשע"א‑2011), המאפשר לשר האוצר לקצץ תקציבים של גופים שנתמכו אם הם מציינים את יום הקמת המדינה כיום אבל, או פועלים כנגד קיום המדינה כיהודית ודמוקרטית. ההחלטה ניתנת לערעור בבית המשפט המנהלי.

נכבה פירושה "אסון". זה השם שנותנים לפינוי המוני של כ־750,000 ערבים פלסטינים ב־1948.

המילה נטבעה על ידי סופרים ואמרה שאירוע זה היה אסון גדול.

במלחמת 1947, 1949 הרבה משפחות ברחו או גורשו מבתיהן. חלק מהכפרים נהרסו. על חלקם הוקמו ערים וכפרים חדשים.

פליטים = אנשים שנטשו את הבית והתגוררו במחנות. רבים נשארו במחנות במדינות שכנות.

משפחות שומרות לפעמים על מפתחות של בתיהם. זה סימן שירצו לשוב.

חוגגים את יום הנכבה ב־15 במאי. חלק מהאנשים צופים בתהלוכות ובטקסים לזיכרון.

יש אנשים שמדברים על הנכבה בחברות שונות. חלק רוצים לזכור ולעתים יש ויכוחים על איך להראות את האירועים.