הנציבות האירופית (The European Commission) היא הרשות המבצעת של האיחוד האירופי. הרשות המבצעת היא הגוף שמיישם חוקים, מנהל את העבודה השוטפת ומציע את מרבית חוקי האיחוד. הנשיאה הנוכחית היא אורסולה פון דר ליין.
הנציבות פועלת כממשלה של האיחוד, אך היא לא מחליטה על מדיניות-העל לבדה. מדיניות כזו מוסכמת על ידי המועצה האירופית, שהיא גוף של מנהיגי המדינות. עם זאת, לנציבים יש סמכויות ביצועיות נרחבות, ולכן הנציבות נמצאת במצב ביניים בין מערכת פרלמנטרית לנשיאותית.
לנציבים יש עקרון עצמאות: הם אמורים להעדיף את טובת האיחוד על פני אינטרסים לאומיים. משמעות הדבר היא שהם אינם רשאים לקבל הוראות מהממשלה ששלחה אותם. כשמתקבלות החלטות בתוך הנציבות, ההצבעה בדרך כלל היא חשאית.
הנציבות נתונה לפיקוח של הפרלמנט האירופי. הפרלמנט יכול להצביע אי אמון קולקטיבי (motion of censure) ולגרום לפיטוריה של הנציבות כולה. גם בית הדין של האיחוד יכול לכפות התפטרות של נציב במקרה של עבירה או חוסר כשירות.
הנציבות מונה 27 חברים, אחד מכל מדינה חברה. בתוכה כלולים נשיא הנציבות והנציג העליון של האיחוד לענייני חוץ וביטחון.
אחד מהנציבים משמש כנשיא. הנשיא ממונה על ידי המועצה האירופית ומאושר על ידי הפרלמנט לתקופה של חמש שנים. ניתן להאריך כהונה פעם נוספת. הנשיאה כיום היא אורסולה פון דר ליין. הנשיא ממנה סגני נשיא, ובדרך כלל מונה גם "סגן נשיא ראשון" שישמש כממלא מקום.
הנציג העליון הוא תפקיד מרכזי שקול לתפקיד שר חוץ. הוא ממונה על ידי המועצה האירופית בהסכמת הנשיא ודורש אישור פרלמנטרי. תקופת הכהונה שלו היא חמש שנים. הנציגה העליונה הנוכחית היא קאיה קאלאס.
יתר חברי הנציבות נקראים "נציבים". כל נציב מחזיק תיק ממשלתי, בדומה לשר. הם ממונים על ידי ממשלות המדינות, אך חלוקת התיקים נקבעת על ידי נשיא הנציבות. כדי שהנציבות תתחיל לעבוד נדרשת אישור הפרלמנט, הכולל שימועים לנציבים המיועדים.
רשימות התיקים משתנות עם הזמן. בין התיקים המרכזיים שנמצאים בנציבות: נשיא, סגן נשיא ראשון, סגן נשיא לאנרגיה, סגן נשיא למדיניות חוץ, נציב לענייני מסחר, נציב לענייני אקלים, נציב לענייני בריאות, נציב לענייני חקלאות ונציב לענייני תחרותיות.
הנציבות היא הכוח הביצועי הראשי של האיחוד. מועסקים בה כעשרים אלף עובדים, בעיקר בבריסל ובלוקסמבורג. היא מחולקת למשרדים (Directorate-General), כלומר יחידות עבודה דמויות משרדי ממשלה שמטפלות בנושאים שונים.
מהנציבות יוצאות רוב הצעות החוק באיחוד. לאחר שהנציבות מציעה חוק, הוא חייב לקבל את הסכמת הפרלמנט והמועצה כדי להפוך לחוק מחייב בכל המדינות החברות. ברגע שהתחום מועבר לסמכות האיחוד, המדינות מפסיקות לחוקק בו באופן עצמאי.
הנציבות מפקחת על יישום החוקים במדינות החברות. היא רשאית לתבוע מדינה בבית הדין של האיחוד אם היא מפרה הוראות של אמנות או חוקים של האיחוד.
מעליה נמתחת ביקורת לפעמים, כי הנציבים מועמדים על ידי ממשלות המדינות ומקבלים אישור פרלמנטארי, אך אינם נבחרים ישירות על ידי אזרחי האיחוד.
הנציבות האירופית היא הגוף שבאחראי על ביצוע החוקים של האיחוד האירופי. הרשות המבצעת היא מי שמוציא לפועל חוקים ומנהל את העבודה השוטפת. הנשיאה היום היא אורסולה פון דר ליין.
הנציבות עובדת כמו "ממשלה" של האיחוד, אבל היא פועלת לפי החלטות שמנהיגי המדינות קובעים. יש בה 27 חברים. כל מדינה שולחת נציב אחד. הנציג העליון לענייני חוץ הוא כמו שר חוץ. הנציגה העליונה היום היא קאיה קאלאס.
נציבים הם כמו שרים. הם ממונים על ידי המדינות. אבל הם לא צריכים לציית לממשלות שלהם. הם עובדים לפי טובת האיחוד. כשצריכים, הפרלמנט יכול להפעיל כוח ולפטר את כל הנציבות.
לנציבות יש כעשרים אלף עובדים. יש לה משרדים בבריסל ובלוקסמבורג. היא מחלקת את העבודה ליחידות שנקראות Directorate-General, כלומר משרדי נושא.
הנציבות מציעה הרבה חוקים. אחרי שהיא מציעה חוק, הפרלמנט והמועצה צריכים לאשר אותו. הנציבות גם בודקת שהמדינות מקיימות את החוקים. אם מדינה לא מקיימת חוקים, אפשר לפנות לבית הדין של האיחוד.
יש מי שמבקר את הנציבות, כי הנציבים לא נבחרים ישירות על ידי אזרחי המדינות.
תגובות גולשים