הנרי קיסינג'ר

הנרי אלפרד קיסינג'ר נולד בשנת 1923 בפירט שבבוואריה, למשפחה יהודית. המשפחה ברחה מגרמניה הנאצית ב-1938 ללונדון, ומשם לניו יורק. כשהגיע לארה"ב שינה את שמו להנרי. הוא למד בתיכון ועבד במפעל לפני שהתגייס לצבא האמריקאי ב-1943 וקיבל אזרחות. בשל ידיעת הגרמנית הוצב במודיעין, שירת במערכה נגד גרמניה וזכה בכוכב הארד (עיטור צבאי).

אחרי המלחמה פנה ללימודים והשלים תואר ראשון ושלבים מתקדמים בהרווארד. עבודת הדוקטורט שלו בחנה את רעיונותיו של מטרניך על איזון כוחות. בשנות ה-60 לימד בהרווארד וייעץ לנשיאים בנושאי מדיניות חוץ.

ב-1969 מונה ליועץ לביטחון לאומי (תפקיד שמייעץ לנשיא בענייני ביטחון) של הנשיא ריצ'רד ניקסון. ב-1973 מונה גם למזכיר המדינה (שר החוץ, האחראי על קשרים בין־לאומיים) ושימש בשני התפקידים עד אמצע שנות ה-70. הוא היה היהודי הראשון שכיהן כמזכיר המדינה.

קיסינג'ר הנהיג מדיניות של "ריאל-פוליטיק" (מדיניות המדגישה אינטרסים ומאזן כוחות ולא תמיד ערכים). במסגרת זו קידם את תהליך ה"דטאנט", הפשרת היחסים בין ארצות הברית לברית המועצות, והשתתף במשא ומתן להגבלת נשק ובשיחות סאל"ט.

בקיץ 1971 נסע קיסינג'ר בסודיות לסין והחל תהליך שהוביל לפתיחת קשרים דיפלומטיים ב־1972. המהלך שינה את המפה הגלובלית והחל במידת מה לפורר את היחסים בין סין לברית המועצות.

קיסינג'ר שיחק תפקיד מרכזי במדיניות ארצות הברית בווייטנאם. הוא תמך ב־"Vietnamization", העברת אחריות ללוחמים הדרומיים, ובמשא ומתן שהביא להסכם פריז (1973), שסימן הוצאת כוחות ארה"ב. כן פיקח על מבצעים צבאיים, ביניהם הפצצות בקמבודיה, מה שעורר ביקורת בגלל הנזק שנגרם לאזרחים.

קיסינג'ר נשאר דמות שנויה במחלוקת. הוא זכה בפרס נובל לשלום ב-1973 על הסכם הפסקת האש בווייטנאם, אך זכה לביקורת חריפה. מבקרים האשימו אותו שבמדיניותו נגרם נזק לאזרחים במדינות כמו קמבודיה, בנגלדש, צ'ילה ומזרח טימור, ולפעמים טענו על אחריות לפשעי מלחמה. הוא ועמיתיו התגוננו וטענו כי פעלו לפי האינטרסים האמריקאיים.

בפרשת בנגלדש נטען כי הממשל האמריקאי, כולל קיסינג'ר, לא מנעו אלימות קשה במזרח פקיסטן. בקשר לצ'ילה נטען כי תמך במדיניות שהסייעה בהפיכה שהביאה לשליטת פינושה.

כאשר פרצה מלחמת יום הכיפורים (1973), ניהל קיסינג'ר את מדיניות החוץ של ארצות הברית בזמן שמשבר ווטרגייט הסיט את תשומת הלב של הנשיא. הוא ערך "מסע דילוגים" (שיחות קצרות מדורגות בין מדינות) בין ארה"ב, ברית המועצות, ישראל ומדינות ערב. המהלכים האלה סייעו להסכם הפרדת כוחות והפסקת אש, ולימים גם להסכם הביניים בין ישראל למצרים.

לאחר פרישתו ב-1977 המשיך לפעול כיועץ בפרויקטים שונים, ללמד ולכתוב ספרים על דיפלומטיה. ב-1982 הקים את חברת הייעוץ "קיסינג'ר ושות'". בשנים הבאות כיהן בדירקטוריונים וייעץ לממשלות וחברות.

קיסינג'ר היה דמות מורכבת בקשר לישראל וליהדותו. הוא ביקר בישראל כמה פעמים ותמך במדיניות אמריקאית שפעמים עוררה מחאות. חשיפת הקלטות מבית הלבן חשפה התבטאויות שלו שנחשבו שנויות במחלוקת. הוא הגיב וטען שדבריו הוצאו מהקשרם. בשנת 2012 קיבל את עיטור נשיא מדינת ישראל.

נישא פעמיים, היו לו שני ילדים, והתפרסם גם ככותב וכמרצה. ב-29 בנובמבר 2023 נפטר בגיל 100.

הנרי קיסינג'ר נולד ב-1923 בגרמניה למשפחה יהודית. כשהנאצים עלו לשלטון ברחה משפחתו לארה"ב. שם שינה את שמו להנרי.

במלחמת העולם השנייה גויס לצבא האמריקאי. בגלל שידע גרמנית עבד במודיעין. אחרי המלחמה למד בהרווארד ועשה דוקטורט.

בשנות ה-70 היה יועץ לביטחון לאומי (מייעץ לנשיא על ביטחון) ואחר כך מזכיר המדינה (אחראי על קשרים עם מדינות אחרות). הוא היה הראשון שהיהודי שכיהן בתפקיד הזה.

הוא עבד כדי להוריד את המתח בין ארצות הברית לברית המועצות. הוא גם עזר לפתוח יחסים בין ארצות הברית וסין. זה היה חשוב מאוד.

הוא עבד גם בשביל לסיים את מלחמת וייטנאם. הוא השיג הסכם ב-1973, וקיבל פרס נובל לשלום על כך. עם זאת, הרבה אנשים כעסו עליו בגלל החלטות צבאיות שגרמו לפגיעה באנשים במדינות אחרות.

אנשים רבים העריצו את עבודתו, אבל היו גם מי שביקרו אותו. נטען שהוא לא מנע אלימות במספר מדינות. יש הקלטות שגרמו למחלוקת. קיסינג'ר אמר שדבריו הוצאו מההקשר.

אחרי שפרש מהממשלה המשיך לכתוב ולייעץ. בשנת 1982 הקים משרד ייעוץ. ב-2023 נפטר בגיל 100.