הנרי קליי (1777, 1852) היה עורך דין, נואם ופוליטיקאי מרכזי מקנטקי. הוא שירת בבית הנבחרים ובסנאט של ארצות הברית, וכיהן שלוש פעמים כיושב ראש בית הנבחרים. בין השנים 1825, 1829 שירת כמזכיר המדינה של ארצות הברית, בתשעתו של ג'ון קווינסי אדמס.
קליי נולד בחווה בווירג'יניה. אביו היה כומר ובעל מטעים. אחרי מות האב הוא עבר עם אמו לריצ'מונד. עבודתו המוקדמת בבית המשפט סייעה לו ללמוד משפטים ולפתח כישורי דיבור ומשפט.
קליי התחתן עם לוקרישיה הארט. היו להם 11 ילדים. רוב בניהם ובנותיהם מתו לפניו. אחד מבניו נהרג במלחמת ארצות הברית, מקסיקו.
כעורך דין בלקסינגטון הוא נודע כנואם מבריק. רכש מטעים והחזיק עבדים. מוקדם בפוליטיקה של קנטקי נבחר לאספה המחוקקת, אז ניסה לקדם רפורמות ואפילו להקל על עבדות, אך נאלץ לסגת מפני האיליטה החקלאית.
קליי מונה לסנאט ב-1806 אך כהונתו הייתה קצרה. ב-1811 נבחר לבית הנבחרים של ארצות הברית ונבחר מיד ליושב ראש. בתפקיד זה חיזק את מעמדו באופן משמעותי.
קליי היה מהניצים שתמכו במלחמת 1812 נגד בריטניה. הוא שיחק תפקיד במו"מ ובחתימה על הסכם גנט ב-1814 שסיים את הלחימה. לאחר המלחמה קידם את "המערכת האמריקנית" (תוכנית כלכלית שדגלה במכסים כדי להגן על תעשייה, בבנק לאומי ובמימון פדרלי לשיפורים פנימיים).
קליי תמך בהקמת חברת ההתיישבות האמריקנית ששילחה בני חירות לאפריקה. החברה הקימה את מונרוביה, שהפכה מאוחר יותר לחלק מליבריה. עמדותיו לגבי עירוב גזעי היו מושרשות בתפיסות של תקופתו.
קליי נודע כמפשר גדול. הוא עבד להשיג פשרות כדי למנוע סכסוך בין צפון לדרום. הוא סייע לפשרת מיזורי (1820), לפשרה על המכסים (1833), ולפשרת 1850. פשרות אלה העיכבו את המשבר הלאומי סביב העבדות, אך לא פתרו אותו סופית.
ב-1824 היו ארבעה מועמדים בולטים לנשיאות. אף אחד לא זכה ברוב האלקטורים, ובית הנבחרים הכריע. קליי, שנבחר ליושב ראש הבית, תמך בג'ון קווינסי אדמס. אדמס מינה אותו למזכיר המדינה. אנדרו ג'קסון טען שמדובר ב"עסקה מושחתת" ויצר יריבוּת ממושכת בינו לבין קליי.
כשהיה קליי פעיל בסנאט בשנות ה-30, נאבק במדיניותו של ג'קסון. ג'קסון התנגד לבנק הלאומי ולמימון פדרלי לשיפורים פנימיים. קליי כינס סביבו את המתנגדים והיה ממייסדי מפלגת הוויגים, שהתפסה כאופוזיציה למסרים של ג'קסון.
קליי רץ לנשיאות ב-1824, 1832 ו-1844. הוא הפסיד בכל המקרים. בבחירות 1844 הוא נבחר כמועמד הוויגים וניצח בהפרש קטן בניו־יורק. מתנגדתו לסיפוח טקסס הייתה חלק מהסיבה להפסדו.
כששימש מזכיר המדינה, שפחה שגרה בביתו תבעה את חירותה. בית המשפט קבע לטובת קליי, אך מקרי החירות והעבדים שנמצאו בביתו קיבלו תשומת לב רבה. קליי שחרר את העבדים שברצונו לשחרר בצוואתו, לאחר מותו.
בשנות ה-30 קליי תיווך במשבר זכות הביטול בין קרוליינה הדרומית והממשל הפדרלי. הוא עזר לגשר על הפער באמצעות הפחתת מכסים הדרגתית ב-1833 ושמר על שלמות האיחוד במצב חמור.
ב-1850 קליי ניסה שוב לפשר בין צפון ודרום. הוא הציע סדרת צעדים שנקראו פשרת 1850. בחלקה העמיס המחלה עליו, והוא פרש מהדיונים. בסופו של דבר חוקים מקובצים עברו בידי סנאט אחר באמצעות חלוקה והצבעה בנפרד.
קליי מת משחפת ב-1852 בוושינגטון. הוא נקבר בלקסינגטון שבקנטקי. בצוואתו שחרר את כל עבדיו. אחוזתו פתוחה כיום לקהל.
קליי נזכר כמוביל של פשרות ומייסד של מדיניות כלכלית לאומית. רבים רואים בו דמות מרכזית בעיצוב הפוליטיקה של ארצות הברית בראשיתה, אך גם כאדם ששמר על הרעיונות וההשפעות של תקופתו, כולל בעלות על עבדים.
הנרי קליי (1777, 1852) היה פוליטיקאי מפורסם מקנטקי. הוא היה נואם טוב. נואם - אדם שמדבר בפני קהל.
נולד בחווה בווירג'יניה. אביו מת כשהיה ילד. משפחתו הייתה גדולה.
עבד בבית משפט ולמד משפטים. התחיל לעבוד כעורך דין.
נשוי ללוקרישיה. היו להם 11 ילדים. רבים מהם מתו צעירים.
הוא כיהן בבית הנבחרים ובסנאט. סנאט - הבית העליון של הקונגרס.
היה שלוש פעמים יושב ראש בית הנבחרים.
הציע מכסים כדי להגן על תעשיות אמריקניות. דיבר גם על בנק לאומי ושיפור דרכים ותעלות.
הייתה לו תכונה של מפשר. הוא עזר להכין את פשרת מיזורי ואת פשרת 1850. הפשרות ניסו למנוע מלחמות בתוך המדינה.
ניסה להיבחר לנשיאות כמה פעמים, אך לא ניצח. ב-1824 סייע לבחור בג'ון אדמס.
בביתה הייתה שפחה שביקשה חופש. העניין עורר תשומת לב. בסופו של דבר קליי שחרר את עבדייו בצוואתו.
מת ב-1852 משחפת. אחוזתו פתוחה לביקור היום.
קליי נודע כמי שמחפש פשרות. הוא השפיע על חוקי המדינה והכלכלה.
תגובות גולשים