חוק קנזס נברסקה (1854) היה חוק שנחקק בסנאט האמריקני ושינה את הדרך שבה הוכרעו שאלות העבדות בשטחים החדשים. התומכים בו, בראשות הסנאטור הדמוקרטי סטיבן דאגלס, קידמו את רעיון "ריבונות העם", כלומר תושבי הטריטוריה יחליטו בהצבעה אם לאפשר עבדות. החוק קבע שתנוהל התיישבות ממומנת ממשלתית בטריטוריות נברסקה וקנזס כדי להכין אותן למדינות.
החוק ביטל למעשה את פשרת מיזורי (ההסדר מ-1820 שאסר על התפשטות העבדות צפונה לקו הרוחב 36°30), והעביר את ההכרעה לגבי העבדות לידיהם של התושבים המקומיים. במקום פתרון פדרלי ברור נוצר חוסר ודאות שהחריף את המתח בין צפון לדרום.
התגובה הייתה חריפה: חוק זה תרם ליצירת המפלגה הרפובליקנית ב-1854, שהתנגדה להתרחבות העבדות. המפלגה כללה מתונים, ביניהם אברהם לינקולן, ורפובליקנים רדיקליים שדרשו הסרת העבדות מיידית. ההתמדה בפילוג הפוליטי הובילה לניצחונו של לינקולן ב-1860, לפרישת מדינות הדרום ולמלחמת האזרחים שהחלה ב-1861. לאחר ניצחון הצפון אושר התיקון ה-13 שביטל את העבדות בארצות הברית.
מיד אחרי החקיקה נהרו מתיישבים מצפון ומדרום לקנזס כדי להשפיע על הבחירות המקומיות. תומכי העבדות ממיזורי, שכונו "פרחחי הגבול", הגיעו כדי להטות את התוצאות. בבחירות של 30 במרץ 1855 הם נטו כנראה את התוצאה לטובת מועמדי העבדות. מתנגדי העבדות הקימו אספת מדינה חופשית ב-8 ביוני כדי למחות על התוצאות.
בשנים 1854, 1856 פרצו עימותים אלימים בין הצדדים. מוסדות והוצאות עיתון הוצתו, והיו עשרות הרוגים, ההערכות מדברות על יותר מ-150 הרוגים, אך היסטוריונים מציינים שרק כ-50 מהם נהרגו בגל המחאה האידאולוגית. בין המשתתפים בולט ג'ון בראון, מתנגד עבדות שפגע בחמישה תומכי עבדות והפך לסמל אצל רבים מהמתנגדים. האירועים בקנזס השפיעו על לינקולן ושכנעו אותו לחזור לפוליטיקה.
בשנת 1854 עבר חוק שנקרא קנזס נברסקה. החוק קבע שכל טריטוריה תחליט בעצמה אם תהיה עבדות. "ריבונות העם" פירושו: התושבים בוחרים.
החוק ביטל את פשרת מיזורי. זו הייתה הוראה מ-1820 שאסרה עבדות בצפון. אחרי הביטול אנשים לא ידעו מה יקרה. הממשלה עודדה התיישבות בקנזס ונברסקה כדי שיהיו שם מדינות.
לאחר החקיקה הגיעו אנשים מצפון ומדרום לקנזס כדי להצביע. תומכי העבדות ממיזורי נקראו "פרחחי הגבול". בבחירות של 1855 הם השפיעו רבות. המתנגדים הקימו אספה משלהם בקיץ.
היו מריבות רבות בין הצדדים. מכיוון שכך נהרגו עשרות אנשים. כמה היסטוריונים אומרים שכ-50 נהרגו במאבק על העבדות. ג'ון בראון היה אדם שהתנגד לעבדות. הוא פגע בכמה תומכי עבדות ואז הפך לדמות חשובה בעיני המתנגדים.
האירועים האלו הקשו על האומה. הם גרמו לשינוי בפוליטיקה ולבסוף עזרו ללינקולן לחזור לפוליטיקה ולנצח בבחירות.
תגובות גולשים