הסטיה

הסטיה הייתה אלת הבית, המשפחה ואש האח. בתחילה היא הייתה אחת משנים-עשר האלים האולימפיים, אך בהמשך הוחלפה על ידי דיוניסוס, אל היין.

היא נחשבה לעדינה, רחמנית ובתולה, כלומר שמרה על בתוליה ונשארה בלתי נשואה. יחד עם אתנה וארטמיס היא הייתה אחת משלוש האלות הבתולות. היא סירבה לחיזוריהם של פוסידון ואפולו. המקבילה הרומית שלה היא וסטה.

הסטיה הייתה בתם הבכורה של הטיטאנים קרונוס וריאה. אחיה הם זאוס, הרה, האדס, פוסידון ודמטר.


למרות חשיבותה בפולחן היומי, הסטיה מופיעה במיתוסים במידה מועטה.


אביה קרונוס בלע את ילדיו כי חשש שיחליפו אותו. ריאה החביאה את זאוס והחליפה אותו באבן. כשזאוס גדל, הוא הכריח את קרונוס להקיא את אחיו ואחיותיו. הסטיה הייתה האחרונה שיצאה מבטן קרונוס, ולכן נהגו לראות בה גם הבת הבכורה וגם הצעירה ביותר.


האובידיוס מספר שווסטה (המקבילה הרומית) כמעט ונאנסה על ידי פריאפוס, אל פריון נחות. לפי הסיפור היא ניצלה בזכות חמור שהנעיר אותה. בגרסה מוקדמת יותר הייתה קורבן אחרת בשם לוטיס.


לסטיה לא הייתה כיתת פולחן מרכזית, ותיאורים שלה באמנות מועטים. אולם פולחן הסטיה היה נפוץ בבית הפרטי. במשפחה נהגו להקריב קורבן בתחילת ובסיומת הארוחה כדי לבקש הגנה לבית.

כשהתינוק נולד, היו מקיפים את האח בבית מספר הקפות. בכל עיר הייתה אח ציבורית קדושה לסטיה שבה בערה אש תמיד. כאשר ייסדו מושבה חדשה, נשאו גחלים מהאח בעיר המוצא והדליקו בהן את האח החדש.

הסטיה הייתה אלת הבית. אלה זה אישה אלוהית.

היא שמרה על האח, המקום שבו מדליקים את האש בבית.


אין לה הרבה סיפורים שנשארו מהמיתולוגיה.


אביה קרונוס בלע את ילדיו. אמא שלה, ריאה, החביאה את זאוס והחליפה אותו באבן. אז זאוס חילץ את אחיו ואחיותיו. הסטיה יצאה אחרונה מהבטן, לכן ראו בה גם הבכורה וגם הצעירה.


באגדה רומית וסטה כמעט נזקקה לעזרה בגלל פריאפוס. חמור העיר אותה והציל אותה. גרסה אחרת אומרת שמישהי אחרת נקראה לוטיס.


בכל בית היו זורקים כבוד להסטיה. היו מדליקים אש באח בתחילת וסוף הארוחה.

בערים הייתה אש קדושה תמיד. כשהקימו עיר חדשה, נשאו גחלים מהעיר הישנה והדליקו את האש שם.