הסכם הפרדת הכוחות בין ישראל למצרים נחתם ב-18 בינואר 1974. ההסכם סיים את הלחימה בחזית המצרית במלחמת יום הכיפורים ובתקופת המשך המתח שאחריה.
הפסקת האש השנייה נכנסה לתוקפה ב-25 באוקטובר 1973, לפי החלטת אונ"ם 339. בצה"ל הושלם כיתור (מצב שבו צבא מלכד יחידה אויב) של הארמייה המצרית השלישית. צה"ל החזיק אז בשטח מערבי לתעלת סואץ ובנקודה הנקראת "הקילומטר ה-101" על כביש קהיר-סואץ.
לאחר הקרבות הופעלו לחצים בין־לאומיים על ישראל לאפשר אספקה לארמייה המצרית הכבושה. על רצף המשא ומתן ניהל כוח החירום של האו"ם, והמפגשים ההסכמיים הראשונים בין שני הצדדים התקיימו בקילומטר ה-101 בסוף אוקטובר 1973. המשא ומתן היה המגע הישיר הראשון מאז 1949.
ב-12 בנובמבר 1973 נחתם שם הסכם ראשוני שנקרא "הסכם 6 הנקודות", שסימן מסגרת לדיונים על הפרדת כוחות, חילופי שבויים והמשך אספקה לארמייה השלישית. חילופי השבויים החלו ארבעה ימים לאחר מכן: לישראל הוחזרו 233 שבויים, ולמצרים כ-8,300.
ההסכם הסופי, שנחתם ב-18 בינואר 1974 על ידי הרמטכ"ל דוד אלעזר והגנרל המצרי ג'מאסי, קבע נסיגת כוחות ישראלית מהגדה המערבית והמזרחית של תעלת סואץ, עד מרחק של 20 ק"מ מהתעלה.
הוסדרו שלוש רצועות לאורך התעלה, רוחב כל רצועה כ-10 ק"מ: רצועה מצרית מזרחית (רצועת דילול), אזור חיץ נמצא תחת פיקוח כוח חירום של האו"ם, ואזור דילול ישראלי ממזרח לו. ברצועה המצרית הוגבלו הכוחות לכ-7,000 חיילים ו-33 טנקים.
ההסכם קבע גם כי תעלת סואץ תיפתח מחדש. התעלה באמת נוקתה ונפתחה ביוני 1975. המצרים הציגו את ההסכם כמסמך צבאי, אך הוא כלל סעיף הקורא להמשך מהלך לשלום. לאורך 1974 הושלמה ההתייצבות על הקווים החדשים, וביוני 1974 נחתם הסכם נפרד בין ישראל לסוריה שהשלים את סיום המלחמה.
החשיבות: ההסכם איפשר את פתיחת תעלת סואץ, היווה את הצעד הראשון לקראת שלום וסימן נסיגה ראשונה משטחים שנכבשו במלחמת ששת הימים.
הסכם הפרדת הכוחות בין ישראל למצרים נחתם ב-18 בינואר 1974. ההסכם עזר לסיים את הלחימה בצד המצרי במלחמת יום הכיפורים.
ב-25 באוקטובר 1973 הוכרזה הפסקת אש. צה"ל כיתר (כיתרו, צבא שמקיף כדי לעצור אותו) את הארמייה המצרית השלישית. במקום שנקרא "הקילומטר ה-101" נפגשו נציגי ישראל ומצרים בעזרת כוח האו"ם.
ב-12 בנובמבר 1973 הוסכם על שישה סעיפים ראשונים. חילופי שבויים התחילו מיד אחר כך. ישראל קיבלה בחזרה 233 שבויים. למצרים הוחזרו כ-8,300 שבויים. (שבויים, חיילים שנתפסו במלחמה.)
ב-18 בינואר 1974 חתם הרמטכ"ל דוד אלעזר והגנרל המצרי ג'מאסי על ההסכם. ישראל נסוגה משתי גדות תעלת סואץ עד 20 ק"מ מהתעלה.
נקבעו שלוש רצועות לכל צד, וכל רצועה כ-10 ק"מ. באזור אמצעי ישב כוח חירום של האו"ם שישמור על מרחק בין הצבאות.
מאוחר יותר נוקתה תעלת סואץ ונפתחה שוב ביוני 1975. ההסכם היה צעד חשוב לשקט ולחיבור בין המדינות.
תגובות גולשים