הסכם ואי

מזכר נהר ואי (Wye River Memorandum) נחתם ב-23 באוקטובר 1998 בין מדינת ישראל לאש"ף (אש"ף, ארגון השחרור הפלסטיני), בתיווכו של נשיא ארצות הברית ביל קלינטון. החתימה התקיימה בוואי פלנטיישן במרילנד, לאחר משא ומתן אינטנסיבי שנמשך כעשרה ימים. גם חוסיין, מלך ירדן, נכח בטקס.

ההסכם נועד לממש את הסכמי אוסלו (הסכמים לשלום ולסדר מדיני בין ישראל לפלסטינים) ולהציב לוח זמנים ברור לנסיגות ישראליות ולצעדים ביטחוניים של הפלסטינים. על פי הסכמי אוסלו, השטח ביהודה ושומרון הוגדר באזורים A, B ו-C, קטגוריות של סמכויות ובקרה. הפעימה השנייה שנקבעה קודם לכן לא בוצעה וסכסוך על היישום הוביל למשא ומתן בווי.

ההסכם קבע שלוש פעימות ליישום. בכל שלב הוסכם שגם ישראל תסיג חלקים מהשטח, וגם הפלסטינים ינקו נשק בלתי חוקי וילחמו בהסתה (הסתה, עידוד אלימות או שנאה). למשל, בשבוע השני לכניסת ההסכם הוסכם להעביר אחוזים קטנים של שטח בין קטגוריות C, B ו-A. בשבוע השישי ולשבוע השנים-עשר נקבעו העברות נוספות וצוותי דיווח ובקרה.

המשא ומתן נערך בדלתיים סגורות ובאווירה מבודדת. האמריקאים פעלו ליצור מגע ישיר ולחץ דיפלומטי, כולל ארוחות משותפות וטיולים ליצירת אמון. בשלב קריטי כמעט נדחתה ההסכמה בגלל דרישה ישראלית לשחרורו של ג'ונתן פולארד, מרגל ישראלי שאסר בארצות הברית. לבסוף הושג ההסכם והוסכם שהוא ייכנס לתוקף בתוך עשרה ימים, ב-2 בנובמבר 1998.

ישראל ביצעה את הנסיגה הראשונה אך האטה את המשך היישום וטענה שהפלסטינים לא מימשו התחייבויותיהם, בעיקר באיסוף נשק ובהפסקת הסתה. הפלסטינים מצדם טענו כי ישראל לא ביצעה את כל ההתחייבויות ולכן קיפאה חלק מהצעדים. המחלוקות הפוליטיות בישראל גם האיצו במשבר ממשלת נתניהו, ובסופו של דבר ממשלתו נפלה. בבחירות מאי 1999 נבחר אהוד ברק. ברק הגיע להסכמות בשארם בספטמבר 1999, והמשלימים של הנסיגות בוצעו בראשותו. בנוסף, הוסכם על הפעלת מעקב מעבר בטוח (Safe Passage) שנפתח ב-26 באוקטובר 1999 ופעל כשנה, עד לפרוץ האינתיפאדה השנייה.

מזכר ואי נחתם ב-23 באוקטובר 1998. זהו הסכם בין ישראל לאש"ף. אש"ף, ארגון של הפלסטינים. הנשיא ביל קלינטון עזר להשיג את ההסכם.

המטרה הייתה לקדם את הסכמי אוסלו. הסכמי אוסלו, הסכמות בין ישראל והפלסטינים איך לחלק ולנהל שטחים.

ההסכם קבע שלוש פעימות. בכל פעם הוסבו חלקים קטנים מהשטח. הפלסטינים הבטיחו לאסוף נשק לא חוקי (נשק לא חוקי, כלי נשק שלא מותר להשתמש בהם) ולמנוע הסתה (הסתה, לעודד שנאה או פגיעה). ההסכם אמור היה להיכנס לתוקף ב-2 בנובמבר 1998.

השיחות נערכו במקום מבודד בארצות הברית. המארחים ארגנו ארוחות וטיולים לנסות לבנות אמון. הייתה גם מחלוקת על שחרור אדם בשם ג'ונתן פולארד. בסוף נחתם ההסכם.

ישראל ביצעה את הנסיגה הראשונה. אחרי כן היו שאיפות ומחלוקות, וההסכם לא התקיים במלואו מיד. המחלוקות הפוליטיות בארץ הובילו להחלפת ממשלה ב-1999. לאחר מכן הוסכם מחדש בשארם, והנסיגות הושלמו. הוקם גם מעבר מוגן שנפתח ב-26 באוקטובר 1999. המעבר פעל כשנה, עד שאירועים קשים באזור עצרו אותו.