הסכם שביתת הנשק עם איטליה נחתם ב-3 בספטמבר 1943 בין ממשלת איטליה ובין בעלות הברית. שביתת נשק = הפסקת לחימה זמנית. ההסכם דרש כניעה מעשית של איטליה לבעלות הברית. החתימה אפשרה רק לאחר הדחת בניטו מוסוליני והחלפתו בפייטרו באדוליו. ההסכם נקרא Armistizio di Cassibile (שביתת הנשק בקאסיבילה) או Armistizio dell'8 Settembre (שביתת הנשק של 8 בספטמבר). בעת החתימה כבר היו כוחות בעלות הברית באיטליה, והמדינה נחלקה: הדרום תחת שליטת בעלות הברית, והצפון תחת כיבוש גרמני. במשך כשנה וחצי הפכה איטליה לזירת לחימה בין הגרמנים, בעלות הברית והכוחות הפרטיזניים האיטלקיים, כולל ממשלת בובות בשם "הרפובליקה של סאלו" בצפון.
באביב 1943 מצבה הצבאי של איטליה התדרדר אחרי תבוסות בצפון אפריקה ובחזיתות אחרות. ועידות בעלות הברית קבעו לכבוש את סיציליה. ב-9 ביולי 1943 החל מבצע "האסקי" (Husky), הפלישה לסיציליה. לאחר הפצצות וכישלונות צבאיים רב, הועלתה המתח הפוליטי. ב-25 ביולי הודח מוסוליני על ידי המלך ויטוריו אמנואלה השלישי. פייטרו באדוליו מונה לראש ממשלה, אך איטליה נותרה רשמית ביחס ברית עם גרמניה.
שר החוץ החדש, רפאלה גוואריליה, ניהל מגעים חשאיים עם בעלות הברית דרך ליסבון וטנג'יר. ביתר־הרקע של ההתקדמות בעלות הברית בסיציליה ונפילתה המתקרבת, החלו שיחות על כניעה ללא תנאי. המגעים כללו את הגנרל ג'וזפה קסטלאנו בליסבון, ודיונים על תנאים כמו שחרור שבויים והפלגת הצי האיטלקי לנמלי בעלות הברית. באדוליו קיווה לקבל ערובות ביטחון מפני פלישה גרמנית לפני החתימה, אך בעלות הברית דרשו חתימה קודם.
קסטלאנו חזר לקאסיבילה וחתם על ההסכם ב-3 בספטמבר 1943 בשעה 14:00 בשם איטליה. וולטר בדל סמית' חתם בשם בעלות הברית. ההודעה על ההסכם הודברה רק ב-8 בספטמבר, בזמן שהכוחות הבריטיים כבר פתחו בפלישה ליבשת (מבצע "בייטאון"). שירותי המודיעין הגרמניים יירטו מסרים, וגרמניה החלה בהפעלת מבצע לכיבוש איטליה (תוכנית בשם "Asche"). כאשר לא ניתנו הוראות ברורות לחיילים האיטלקים, הצבא התפרק במקומות רבים.
באלבנים ובלקנים 19 דיוויזיות גרמניות פרקו מנשקן רוב יחידות הצבא האיטלקי שם. חלק גדול מהחיילים הוחזר בשבי; רבים הצטרפו לכוחות הפרטיזנים, במיוחד אל כוחותיו של טיטו ביוגוסלביה. באיי הדודקאנס ניהלו הבריטים ומאוחר יותר הגרמנים מערכה; בסופה השתלטו הגרמנים על האיים. הצי האיטלקי הפליג למלטה ב-11 בספטמבר ונמסר לידי בעלות הברית; עם זאת, השימוש בצי היה מוגבל. אוניית המערכה "רומא" הושמדה בדרך למלטה, ואבדו עליה כ-1,600 מלחים ומפקד הצי.
הסכם השביתה אישר למעשה מצב שבו איטליה לא יכלה להתנגד לגרמנים או לשלוט בעצמה. הגרמנים שחררו את מוסוליני והקימו ממשלת בובות בצפון. הקרבות על איטליה נמשכו כשנה וחצי וגרמו לסבל רב. תנועה פרטיזנית עממית נלחמה נגדם. יהודי איטליה, שבעבר קיבלו הגנה יחסית, נרדפו לאחר מכן ונמסרו לגרמנים, ורבים נשלחו למחנות השמדה במזרח.
הסכם שביתת הנשק ב-3 בספטמבר 1943 היה כשאיטליה הפסיקה להילחם נגד בעלות הברית. שביתת נשק = הפסקת לחימה זמנית. ההסכם נחתם אחרי שמוסוליני (המנהיג שעמד בראש המדינה) הוסר מתפקידו. פייטרו באדוליו נכנס כמנהיג חדש.
ב-1943 צבא איטליה ספג תבוסות רבות. בעלות הברית החליטו לפלוש לסיציליה. ב-9 ביולי 1943 נפתחה הפלישה לאי.
איטלקים דיברו בסתר עם בעלות הברית בעיר ליסבון. בעלות הברית דרשו כניעה ללא תנאי. הם רצו שהצי האיטלקי (ספינות מלחמה) יפליג לנמלי בעלות הברית.
ב-3 בספטמבר 1943 חתם גנרל קסטלאנו על ההסכם בקאסיבילה. ההודעה פומבית הוכרזה ב-8 בספטמבר. הגרמנים שמעו על המתרחש והחלו לכבוש חלקים מאיטליה. באדוליו והמלך נמלטו לברינדיזי ב-9 בספטמבר. הצבא האיטלקי בגדול לא קיבל הוראות ונחלש. הצי הפליג למלטה ונמסר לבעלות הברית ב-11 בספטמבר.
בבלקנים הגרמנים פרקו את נשקו של רוב הצבא האיטלקי שם. חלק מהחיילים הצטרפו למאבק הפרטיזנים. באיים הדרומיים בים האגאי כבשوا הגרמנים בסוף נובמבר 1943. אוניית המערכה "רומא" טבעה בדרך למלטה עם כ-1,600 אנשי צוות.
הכיבוש של גרמניה באיטליה נמשך כשנה וחצי. היו סבל ומאבק. הגרמנים שחררו את מוסוליני והקימו ממשלת בובות בצפון. יהודים באיטליה נרדפו ונשלחו למחנות הרחק מהמולדת.
תגובות גולשים