הספרה הציבורית

המרחב הציבורי הוא המקום שבו אנשים נפגשים ומדברים על עניינים ציבוריים. המושג 'המרחב הציבורי' מתאר פעילויות שנעשות בציבור, מחוץ לבית ובחוץ למוסדות המדינה.

יורגן הברמס הציע את המושג ב-1962 בספרו Strukturwandel der Öffentlichkeit. הספר תורגם לאנגלית ב-1989. לפי הברמס, המרחב הציבורי יושב בין החיים הפרטיים של האדם לבין המרחב הפוליטי של המדינה. זהו מרחב שבו אזרחים מנהלים דיון רציונלי, שיחה שבה משתמשים בטיעונים הגיוניים כדי להבין בעיות ולהשפיע על מדיניות.

הברמס הדגיש שהמרחב הציבורי חייב להיות נגיש לכל האזרחים. הוא ראה בו כלי שכונן דעת קהל ביקורתית, כלומר רעיון משותף שמאתגר את כוח המדינה ומסייע לבסס לגיטימציה דמוקרטית.

ההיסטוריה מראה דוגמאות למרחבים כאלה: האגורה ביוון, ה'ארנה' ברומא, הכנסייה בימי הביניים, ובתקופות מודרניות, בתי קפה, פארקים ומזנוני מפעל. אלה היו מקומות שבהם אנשים נפגשו וערכו דיונים ציבוריים.

ברמס גם התייחס לקשרים ההיסטוריים: תנועת הנאורות בגרמניה, הליברליזם בבריטניה והמהפכה הצרפתית תרמו ליצירת מרחב ציבורי מודרני. הוא הודה שספרו הראשון היה מושפע מביקורת מרקסיסטית כפי שהיא נתפסת באסכולת פרנקפורט.

בוויכוח על מדינות רווחה טען הברמס שהזירה הציבורית אינה תמיד פתוחה די בהן. הוא הציע מודל חדש שבו הציבור דורש שקיפות ופומביות מהארגונים שמתחרים על השפעה במרחב הציבורי.

המרחב הציבורי הוא המקום שבו אנשים נפגשים ומדברים על נושאים חשובים. (מרחב ציבורי = מקום לשיחה של כולם).

יורגן הברמס כתב על המושג ב-1962. הוא חשב שהמרחב הציבורי נמצא בין הבית לבין המקום שבו המדינה מקבלת החלטות. (המרחב הפוליטי = המקום של ממשלת המדינה).

במרחב הציבורי אנשים מדברים כדי להשפיע על ההחלטות. זה עוזר לדמוקרטיה. (דמוקרטיה = שיטה שבה אנשים בוחרים וקובעים יחד).

דוגמאות ישנות: האגורה ביוון, כנסיות, בתי קפה ופארקים. אלה היו מקומות של שיחות וציבור.

הברמס אמר שגם ההיסטוריה של הנאורות והמהפכה הצרפתית עזרו ליצירת מרחב ציבורי מודרני. הוא גם אמר שצריך שמקומות כאלה יהיו פתוחים ושקופים, כדי שאנשים יוכלו לנהל שיח ולהשפיע.