העלמות מאביניון

הָעֲלָמוֹת מאביניון (Les Demoiselles d'Avignon) הוא ציור של פבלו פיקאסו משנת 1906, 1907. הציור מתאר חמש נשים שעובדות בזנות. היצירה נחשבת לאחת המפורסמות של פיקאסו ושל האמנות המודרנית. רבים רואים בה סימן ראשון להתפתחות הסגנון הקוביסטי, קוביזם הוא סגנון שמפרק צורות למשטחים גאומטריים ומציג אותן מזוויות שונות. היצירה מוצגת כיום במוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק.

בשנת 1906, כשהותו בכפר גוסול שבספרד, החל פיקאסו לעזוב את "התקופה הוורודה" ולעבור לסגנון שהושפע מאמנות אפריקאית ואיברית. הוא יצר אז סדרת רישומים וציורים עם צורות זוויתיות ומשטחים חדים. פיקאסו טען שהוא ראה פסלים אפריקאיים רק אחרי שהתחיל לעבוד על היצירה, אך החוקרים מדברים על השפעות מרובות מתקופות ואמנות שונות.
פיקאסו הכין למעלה ממאה רישומים והסקיצות לפני הציור. בתחילה תכנן לכלול שתי דמויות גבריות, מלח וסטודנט לרפואה, אך לבסוף השמיט אותן. העבודה על הציור נעשתה בשני שלבים: פיקאסו סיים אותה באביב 1907, ואחר כך צייר מחדש את פניהן של שתי הדמויות הימניות, בעיצוב שמזכיר מסכות אפריקאיות או אוקיאניות.
התגובות הראשונות ליצירה היו מעורבות. היצירה נשמרה זמן רב בסטודיו של פיקאסו, עטופה בבד. היא הושמעה לציבור רק ב-1916 בתערוכה שאורגנה על ידי אנדרה סולמון. סולמון גם שינה את שמה של היצירה מ"Le Bordel d'Avignon" (הבורדל באביניון) ל"העלמות מאביניון" כדי להימנע מהסערה הציבורית.
בשנת 1924 נמכר הציור לז'אק דוקט, ומספר שנים מאוחר יותר הגיע בסופו של דבר אל מוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק. אלפרד באר, האוצר של המוזיאון, רכש את היצירה ב-1939 והציג אותה לראשונה במוזיאון באותה שנה. בין השנים 2003, 2004 נערכה רסטורציה להורדת שכבות צבע ותיקונים שהוצמדו לציור בטיפולים קודמים.

הציור מציג חמישה דמויות נשיות עירומות בחדר עם קירות בגווני חום. ארבע עומדות ואחת ישובה או כורעת על הרצפה. במרכז התחתון נראה טבע דומם: אשכול ענבים, פרוסת אבטיח ופירות נוספים. בפינה הימנית העליונה דמות מושיטה מעין וילון, ורמז לכך שאולי יש חלל נוסף מאחוריו.
הקומפוזיציה דחוסה. פיקאסו חילק את המשטחים לצורות גאומטריות ולמישורים שונים. הדמויות מוצגות לעיתים חזיתית, ולעיתים בעיוותי פרופורציה. הפנים של הדמויות הימניות שונו מאוחר יותר והעוצבו כמסכות שבטיות. צבעי גופן ורדרדים-חומים נותנים להן מראה כמעט מונומנטלי. הציור מקרין תחושת מיניות בוטה; תנוחות חלק מהדמויות נתפסות כפיתוי אירוטי, וחלק מהן מביטות ישירות כלפי הצופה.

ישנן דעות שונות על משמעות היצירה. אלפרד באר ראה בה נקודת מפנה בסגנון של פיקאסו, מהתבוננות ריאליסטית לעבר הקוביזם. לעומתו, מבקר כמו ליאו סטיינברג טען שהקומפוזיציה מתוכננת כדי להעצים אי נוחות אצל הצופה ולמשוך את מבטו אל מרכז התמונה.
השרטוטים המוקדמים, שכוללים את הדמויות הגבריות, הובילו פרשנים לשער שהיצירה נגעה גם בנושא של "ממנטו מורי", תזכורת למות. יש גם ויכוח על מידת ההשפעה של האמנות האפריקאית והאיברית על עבודתו של פיקאסו בתקופה זו.

יצירות ודיונים רבים באמנות ובספרות התייחסו ליצירה והשפעתה על המודרניזם.

הָעֲלָמוֹת מאביניון הוא ציור של פבלו פיקאסו משנת 1906, 1907. הציור מראה חמש נשים בבורדל. בורדל זהו מקום שבו נשים עובדות בשביל מבוגרים.

פיקאסו עבד על הציור בזמן ששהה בכפר בספרד. הוא רשם יותר ממאה סקיצות לפני הציור. בתחילה תכנן לכלול גם שני גברים, אבל לא השאיר אותם בציור הסופי. חלק מהפנים שונו מאוחר יותר והזכירו מסכות אפריקאיות. שנים ספורות אחרי הציור הוצג בפומבי לראשונה ב-1916.

בחלק המרכזי של הציור עומדות ארבע נשים. אישה אחת כורעת על הרצפה. לידן יש פירות כמו אשכול ענבים ואבטיח. בפינה יש וילון שמסמן שאולי יש מקום נסתר מאחור.
הציור בנוי מצורות גאומטריות. פיקאסו צבע את הדמויות בגוון ורדרד-חום. חלק מהפנים נראות כמו מסכות. יש תחושה של מיניות בעבודה.

אנשים חושבים על הציור בדרכים שונות. חלקם אומרים שהוא סימן לתחילת סגנון הקוביזם. אחרים אומרים שפיקאסו רצה לגרום לצופה להרגיש לא נוח. המחלוקות קשורות גם להשפעות מאמנות אפריקה.

הציור עורר הרבה שיחה בין אמנים וסופרים.