העסקת ילדים

'''העסקת ילדים''' או '''עבודת ילדים''' היא עבודה המוטלת על ילדים ונוער עד גיל 18. בעבר, במיוחד בזמן המהפכה התעשייתית, זה היה דבר שכיח במערב. לאורך הזמן נוצרו חוקים ואמנות (הסכמים בין מדינות) שמגבילים את העבודה של ילדים ומנסים להגן עליהם.

במהפכה התעשייתית ילדים עבדו במפעלים ובענפים שונים. באנגליה במאה ה-18 רוב העובדים במנפטות הכותנה היו ילדים. התנגדות ראשונית הגיעה מאנשים כמו רוברט אואן, שביקש להעלות את גיל ההעסקה המותר. אחרי כן הוכנסו חוקים שקבעו שעות עבודה ובטיחות טובה יותר. במהלך המאה ה-19 וה-20 השיח על זכויות העובד והילד הוביל להגבלות נוספות, כדי לשמור על חינוך, בריאות ופנאי של ילדים.

ארגון העבודה הבינלאומי (ILO) דיווח ב-2016 שכ-218 מיליון קטינים בגילאי 5, 17 עבדו ברחבי העולם. מתוכם כ-152 מיליון הוגדרו כ"עבודת ילדים" לפי ההגדרה הבינלאומית. כ-73 מיליון עבדו בעבודות מסוכנות. החלוקה לפי גיל: כ-48% בגיל 5, 11, 28% בגיל 12, 14 ו-24% בגיל 15, 17. רוב הילדים עובדים בחקלאות (71%), אחר כך בתעשייה (17%) ובשירותים (12%).

עולמי: האו"ם קבע ב-2021 שנת יעד למיגור עבודת ילדים מסוכנת. ה-ILO אימץ אמנות: ב-1973 אמנה על גיל מינימלי לעבודה (לפחות 15, או 14 בתנאים מסוימים) וב-1999 אמנה נגד "הצורות הגרועות" של עבודת ילדים, שאושרה על ידי רוב המדינות. המטרה היא לאסור העסקת ילדים בעבודות שמונעות לימודים או מסכנות את חייהם.

בעולם המתפתח יש מצבים מסובכים: משפחות תלויות בהכנסה של ילדים, ולכן איסור מוחלט לא תמיד יישום בשל סיבות כלכליות. ניסיונות להטיל חרם על מוצרים שמיוצרים על ידי ילדים הובילו לפעמים לכך שילדים עברו לעיסוקים מסוכנים יותר. לדוגמה, לאחר חרם על שטיחים מנפאל, חלק מהילדים פנו לעיסוקים נזקיים.

בישראל העסקת ילדים מוסדרת בחוק עבודת הנוער מאז 1953. החוק קובע גיל מינימום להעסקה, מגבלות שעות, איסור על עבודה בלילה ועבודות אסורות. החוק אוסר העסקת נערים מתחת לגיל 15 במהלך שנת הלימודים, ובחופשות מתחת לגיל 14. יש הגבלות על שעות עבודה: בדרך כלל עד 8 שעות ביום ועד 40 שעות בשבוע. קיים שכר מינימום מיוחד לנוער בשיעורים שונים לפי גיל.

תקנות נוספות אוסרות על בני נוער בעבודות מסוכנות, בעבודות בגובה ובאתרי בנייה (נכון מאוגוסט 2018). בענפי הבידור והפרסום נדרש אישור הורים ונוכחותם בזמן העבודה והחזרות.

נתונים בישראל (2009): כ-12% מהילדים בגיל 11, 15 עובדים, וכ-3.1% עד גיל 11. רוב הילדים מתחת לגיל החוקי עוברים על החוק בעבודות כמו מכירה בשווקים, סבלות, שטיפת כלים ורוכלות.

'''העסקת ילדים''' היא כאשר ילדים ונערים עובדים במקום שצריך מבוגרים. בעבר, בזמן המהפכה התעשייתית, ילדים עבדו הרבה במפעלים.

בימים ההם ילדים עשו עבודות קשות. אנשים רצו להגן על הילדים. חוקים והסכמים בין מדינות (אמנות) נאכפו כדי להגביל את העבודה של ילדים.

ארגון העבודה הבינלאומי אמר שב-2016 כ-218 מיליון ילדים עבדו בעולם. כ-73 מיליון עבדו בעבודות מסוכנות. רוב הילדים עובדים בחקלאות.

האומות קבעו שצריך למגר עבודות מסוכנות עד שנת יעד. יש אמנות שקובעות גיל מינימלי לעבודה. במדינות מסוימות חוקים אוסרים על עבודה שמונעת לימודים.

בישראל יש חוק בשם "חוק עבודת הנוער" מאז 1953. החוק אומר מתי מותר לעבוד ומתי אסור. בדרך כלל אסור לעבוד לפני גיל 15 בזמן שנת הלימודים. יש מגבלות על שעות עבודה, עבודות מסוכנות ואיסורים באתרי בנייה. נתונים מראים שכמה ילדים בישראל עובדים בעבודות כמו מכירה וניקיון, ויש מקרים שאינם לפי החוק.