העץ הנדיב

"העץ הנדיב" הוא ספר הילדים המפורסם של המשורר והמאייר האמריקאי-יהודי שֶל סילברסטיין. הספר יצא לאור ב-1964 ותרגומו לעברית הופיע ב-1980 בתרגומו של יהודה מלצר.

הסיפור מספר על מערכת יחסים בין עץ לבין ילד, שממשיך להיקרא "הילד" גם כשהוא גדל. כשהילד קטן, הוא משחק בעץ, אוכל את פרותיו ונרדם בצל ענפיו. כשהילד מתבגר, הוא כבר לא מבקר הרבה. העץ נותן לו את מה שהוא צריך: תפוחים למכירה, ענפים לבניית בית וגזע לסירה. בסוף נשאר גדם בלבד, והגדם נותן לילד הזקן מקום לשבת ולנוח. בכל מפגש החוזר מופיעה המילה החוזרת "והעץ היה מאושר".

הסיפור נתפס כסמל לאהבה ללא תנאי, העץ נותן בלי לצפות לקבל. בגרסה האנגלית העץ מופיע בלשון נקבה (she, her), והילד הוא מקבל. עובדה זו עוררה ביקורת פמיניסטית, שראתה בכך ייצוג שבו הגבר לוקח והאישה נותנת.

דניאל גולדשטיין כתב פרודיה על הספר בשם "העץ הפולני". פרודיה היא חיקוי הומוריסטי שמטפל באותו סיפור. בפרודיה העץ מפגין סטריאוטיפים של נשים פולניות, והוא דואג, מתערב בלבוש הילד ומתלונן שאין ביקורים. במקום הסוף המאושר הרגיל, העץ נשאר מריר עד לסיום האירוני.

קיים גם עיבוד פארודי נוסף בשם "העץ שקבע גבולות בריאים" שבו העלילה מקבלת תפנית לגבי מתן גבולות ובריאות רגשית.

"העץ הנדיב" נכתב על ידי שֶל סילברסטיין. הספר יצא ב-1964. בתרגום לעברית יצא ב-1980.

הסיפור על ילד ועץ. כשהילד קטן הוא משחק בעץ. הוא אוכל תפוחים ונרדם בצל.
כשהוא גדל הוא לא מבקר. העץ נותן לו תפוחים כדי למכור. אחר כך העץ נותן ענפים כדי לבנות בית.
לבסוף העץ נותן את הגזע שלו כדי לבנות סירה. נשאר גדם קטן. הגדם נותן לילד הישן מקום לשבת ולנוח.
בסוף בכל מפגש הכותב כותב "והעץ היה מאושר".

סמליות, משמעות עמוקה של הסיפור. כאן המשמעות היא נתינה ואהבה בלי תנאים. בגרסה האנגלית העץ מופיע בלשון נקבה. חלק מהאנשים אמרו שזה מציג תפקידים לא הוגנים.

יש פרודיה בשם "העץ הפולני". פרודיה היא סיפור שמצחיק ומחקה את הסיפור המקורי. בפרודיה העץ מדבר אחרת, מתערב בלבוש הילד, ובסוף הוא נשאר מריר ואז בסוף גם שמח.

קיים גם ספר שמשנה את הסיפור כדי לדבר על קביעת גבולות בריאים.