הפארק הלאומי ילוסטון

הפארק הלאומי ילוסטון שוכן בעיקר בויומינג, וכולל חלקים במונטנה ובאיידהו. הוא הוקם ב־1 במרץ 1872 והיה הפארק הלאומי הראשון בעולם. שטח הפארק הוא כ־8,983 קמ"ר. אגמי, קניונים, נהרות ורכסי הרים מפרידים את הנוף; אגם ילוסטון שוכן במרכז הקלדרה של הפארק.

כ־96% מהפארק־בשטח נמצאים בוויומינג. גובה ממוצע של הרמה הוא כ־2,400 מטרים מעל פני הים. הנקודה הגבוהה היא פסגת העיט, והנקודה הנמוכה ביותר בגובה 1,610 מטרים. אגם ילוסטון גדול ועמוק, ונמצא בתוך הקלדרה, שקע גדול שנוצר בפעילות וולקאנית (געשית).

האקלים ממוזג יבשתי. בקיץ הטמפרטורות מגיעות לעתים ל־20, 25°C, אך בלילה יכול להיות קר מאוד. בחורף הטמפרטורות נמוכות מאוד ולעיתים יורד שלג כמעט בכל חודש בשנה. סופות רעמים בקיץ נפוצות.

קלדרת ילוסטון היא חלק ממערכת געשית גדולה. הקלדרה נוצרה בהתפרצויות ענקיות לפני מאות אלפי ועד מיליוני שנים. את המערכת מכנים לעתים "סופר־הר", כלומר הר געש שהתפרצויותיו היו עצומות בעוצמתן. ההתפרצויות הגדולות ביותר התרחשה לפני כ־2.1 מיליון שנים, לפני כ־1.2 מיליון שנה, ולפני כ־640,000 שנה. כל אחת מהן פליטה כמויות אדירות של אפר געשי.

בילוסטון יש כ־10,000 אתרים גאותרמיים וכ־300 גייזרים. גייזר הוא מעיין חם שמתפרץ לסירוגין, והגייזר המפורסם אולד פיית'פול מתפרץ בקצב קבוע יחסית.

המצפה הגעשי ילוסטון (YVO) מופעל על ידי גופים מדעיים ומנטר תזוזות קרקע, רעידות וסימנים אחרים. בשנות ה־2000 התגלו שינויים מקומיים בפעילות הגאותרמית ובתנועת הקרקע. מומחים סבורים שלא מדובר בסיכון מיידי להתפרצות גדולה.

בילוסטון מתרחשות אלפי רעידות אדמה קטנות מדי שנה. חלקן כלל לא מורגשות. רעידת אדמה חזקה ב־1959 (מגניטודה 7.5) יצרה מפולות ושינויים במים ובגייזרים, וגרמה לנזק ולתמותה. נחילים של רעידות קטנות מתועדים מדי פעם.

הפארק נמצא במרכז מערכת אקולוגית גדולה ושמר כמעט ללא שינוי היסטורי. יש בו מגוון עשיר של חיים: כ־60 מיני יונקים, דגים, זוחלים ועופות רבים. מינים בולטים כוללים ביזון אמריקאי, דובי גריזלי, זאבים ואייל קנדי.

החזרת הזאבים בשנות ה־90 שינתה את המערכת האקולוגית. הזאבים הורידו את מספר האיילים, וזה איפשר לצמיחה חזרה של עצים כמו צפצפות.

במאגרי המים גדלה טרוטת ילוסטון, ישנם גם מינים פולשים ובעיות של מחלות ודייג. בחלק מהמעיינות החמים חיים חיידקים מיוחדים שמותאמים לטמפרטורות גבוהות. אחד מהם, Thermus aquaticus, מספק אנזים חשוב למחקרים של מולקולות DNA, כמו PCR, שיטה שמכפילה DNA.

הפארק מכיל אלפי מינים של צמחים, עצים ויחידות חזזיות. היערות דומיננטיים, וחלק גדול מהשטח הוא ערבת דשא. אוכלוסיות הביזון גדלו מאז תחילת המאה ה־20. קיימים גם מינים נדירים ומוגנים, וכמה מיני חיות שאינם נצפים לעיתים קרובות.

אש היא חלק טבעי במערכת האקולוגית של ילוסטון. צמחים רבים מותאמים לשרפות. ב־1988 פרצו שריפות גדולות ששרפו כשליש משטח הפארק. מאז שונתה מדיניות הניהול כדי לשלב בין כיבוי שריפות שמסכנות בני אדם לבין הרשה לשריפות טבעיות לשרוף במקרים מבוקרים.

אזור ילוסטון מיושב כבר כ־11,000 שנים על ידי קבוצות אינדיאניות. מחקר מדעי שיטתי החל במאה ה־19. בעקבות דוחות ותמונות הוקם הפארק בשנת 1872. תחילה ניהל הצבא את ההגנה על המקום, וב־1917 נמסר הניהול לשירות הפארקים הלאומיים.

מיליוני אנשים מבקרים בילוסטון מדי שנה. יש דרכים סלולות לאתרי התיירות העיקריים, מרכזי מבקרים, אתרי מחנאות ושירותים. עונת התיירות העיקרית היא בקיץ. חלק מהדרכים סגורות בחורף. הפארק מפעיל תוכניות שמטרתן לשמור על הסביבה ולספק חוויה בטוחה למבקרים.

ילוסטון הוא פארק טבע גדול בארצות הברית. הוא נמצא בעיקר בוויומינג. זהו הפארק הלאומי הראשון בעולם. יש בו אגמים, הרים, נהרות וקניונים.

שטח הפארק הוא כ־8,983 קמ"ר. אגם ילוסטון גדול ונמצא במרכז משטח שקראים לו קלדרה.

בקיץ חם לא מעט ביום. בלילה יכול להיות קר. בחורף קר מאוד ויורד שלג.

בילוסטון יש המון מעיינות חמים וגייזרים. גייזר הוא מעיין חם שמתפרץ ומקפיץ מים ואדי קיטור. הגייזר האחד המפורסם נקרא אולד פיית'פול. הקלדרה התكونה בגלל התפרצויות געשיות ענקיות לפני מאות אלפי שנים.

מדענים עוקבים אחרי תזוזות קרקע ורעידות במקום. יש להם מצפה שנקרא YVO.

בילוסטון יש הרבה רעידות אדמה קטנות. פעם קרה רעש אדמה חזק ב־1959. היו אז נזקים ומספר אנשים נהרגו.

בפארק חיים חיות רבות. יש בו ביזונים (עדרי בקר בר), דובים גדולים, זאבים ואיילים. הזאבים הוחזרו בשנות ה־90. הם עזרו לשמור על האיזון בטבע.

במעיינות החמים חיים חיידקים מיוחדים. הם מיוחדים כי הם חיים במים חמים מאוד.

אש יכולה להתרחש באופן טבעי. צמחים מסוימים מסתגלים אליה. ב־1988 פרצו שריפות גדולות שנשרף חלק מהפארק. מאז שינו את הדרך שבה מטפלים באש.

האזור נאוכלס לפני כ־11,000 שנים על ידי שבטים מקומיים. בשנת 1872 הפכו את המקום לפארק לאומי. כיום מיליוני אנשים מבקרים בו כל שנה. יש שבילי טיול, אתרי מחנאות ומרכזי מבקרים.

בפארק לומדים על טבע, צמחים וחיות. אפשר לצפות בגייזרים, לטייל ולגלות דברים מעניינים על כדור הארץ.