הפה והטלפיים היא להקת רוק ישראלית, במקור כ"פרויקט-צד" (פרויקט מקביל לקו הראשי) של חברי נושאי המגבעת. הלהקה נותרה פעילה אחרי פירוק הלהקה האם ב-1992. המוזיקה משלבת שירים רציניים עם הומור ילדותי, שימוש בכלים זולים וקול לעיתים מכוון לשטות. השילוב הייחודי וההיצמדות ל"הקוד" יצרו להקה עם קהל מעריצים נאמן.
"הקוד" הוא מערכת כללים שכל אלבום חייב לעמוד בה. המטרה לפי הלהקה היא לשמור על המשכיות יצירתית ולמלא מראש חלק מתוכן האלבום. בין הכללים יש חוקים כמו לכלול שיר ששמו שווה לשם האלבום הקודם, ולצרף שירים מסוימים בסוף האלבום. יש גם חוקים שלא תלויים בהם ומגשימים את עצמם.
אסף גברון הוא היוצר המרכזי. הוא המשיך מאוחר יותר גם לקריירה כסופר ומתרגם. רם אוריון ואהד פישוף היו חברים נוספים, והיו פעילים גם בלהקות אחרות. אחרי כל הוצאת אלבום רוב חברי הלהקה חזרו לעיסוקיהם האחרים או ללימודים בחו"ל.
האלבום הראשון (ב-29.6.1989) הוקלט ברובו ביום אחד באולפן פרטי בירושלים. הוא הופץ כקלטת של כ-23 דקות. הסאונד היה גסים, עם גיטרות רועשות והמון הומור מגוחך. שיר אחד הוקלט יחד עם פלוגת שירותו הצבאית של גברון. סגירת הקלטת הייתה ביצוע פאנקיסטי לשיר ישן של להקת פיקוד מרכז. הקלטת הופצה ונמכרה בכ-300 עותקים.
שישה שנים אחרי יצא האלבום השני, הוקלט ברובו גם הוא ביום אחד בלונדון. האופי היה רציני יותר, אך שמרו על אלמנטים אינפנטיליים. האלבום כלל שירים אלקטרוניים וקצרים שהפכו להיטים קטנים. הוא הופץ על ידי קסבה רקורדס בכ-1,000 עותקים.
ב-2001 יצא האלבום "ירושלים" בלבנטיני. הדיסק כלל דיסק בונוס עם שני האלבומים הראשונים. השמע השתפר, אך הלהקה שמרה על אווירה פשטנית-שטותית. באלבום יש שירים רציניים יותר, למשל על התמכרות לסמים וביקורת על חיי היי-טק. יש גם תרגומים ועיבודים לשירים של סופרים וזמרים אחרים. האלבום מסתיים ברצועה פטריוטית ארוכה וקקופונית.
בסיומת 2007 יצא אלבום בשם על שם כפר שבדרום אפריקה הקשור למשפחת גברון. האלבום קיבל ביקורות חיוביות.
בסיומת 2013 יצא אלבום בשם "תחת" בלייבל אוגנדה. האלבום כולל סינגל בגרמנית וסינגל בשם "חנות הממתקים" שנכתב על ידי אסף עדן.
ב-2019 יצא "קו המשווה" בהפקת קבוצת מוזיקה עצמאית. האלבום כולל סינגל שמתייחס באופן ביקורתי לשיר של סטינג, קטע שמצטט את מסעות בני ישראל בספר במדבר, תרגום לשיר של מייקל שייבון וקטע שמבוסס על יומן מלחמה של קרוב משפחה של אחד מחברי הלהקה. כמה קליפים לאלבום בווימו על ידי במאי מקומי.
ב-2025 יצא האלבום "חופי קרשלטון" באותו לייבל עצמאי. לפניו יצאו שני סינגלים: אחד של משורר ישראלי ואחד מאת הפזמונאי האמריקאי בילי סטיינברג. האלבום כולל כיסוי עברי לשיר "Prince Charming" ושירים שמתייחסים ללחצים יומיומיים ולגישה צינית לשירים אופטימיים מקוריים.
הפה והטלפיים היא להקת רוק ישראלית. רוק זאת מוזיקה עם גיטרות חזקות. הלהקה התחילה כ"פרויקט-צד". זה אומר חברים שעשו גם להקה אחרת.
הקוד הוא קבוצת חוקים. כל אלבום צריך לעמוד בחוקים האלה. כך הלהקה שומרת על רעיון אחיד בכל האלבומים.
אסף גברון הוא מי שכתב והרבה להקה סביבו. הוא גם כתב ספרים ותירגם דברים. חברים נוספים הם רם אוריון ואהד פישוף.
האלבום הראשון הוקלט ביום אחד בירושלים. הוא יצא כקלטת קצרה. הצליל היה רועש ומשעשע. נמכרו כ-300 עותקים.
האלבום השני הוקלט ברובו גם הוא ביום אחד, הפעם בלונדון. הוא היה רציני יותר אך שמר על הומור.
ב-2001 יצא האלבום "ירושלים". הצליל השתפר. יש בו שירים רציניים על בעיות קשות, וגם שירים מצחיקים. כל האלבומים הראו שילוב כזה של רציני ושטותי.
בהמשך יצאו אלבומים נוספים: "קליגרו" (2007), "תחת" (2013), "קו המשווה" (2019) ו"חופי קרשלטון" (2025). יש בהם סינגלים בשפות שונות וכיסויים לשירים ישנים. הלהקה ממשיכה לשלב רעיונות מקוריים ושטותיות במוזיקה שלה.
תגובות גולשים