הפנינג

הֶפֵּנִינְג (מאנגלית: happening, 'התְרַחֲשׁוּת') הוא אירוע או הופעה הנתפסת כאמנות. האירוע יכול להתקיים במקומות שונים ולהשתמש בטכניקות אמנותיות מגוונות. פעמים רבות הקהל משתתף באירוע, ולא רק צופה בו. בדרך כלל אין להפנינג רצף עלילתי קוהרנטי. ההפנינג נחשב לאחד המקורות המרכזיים של אמנות המיצג (performance art), שבה הפעולה עצמה נחשבת ליצירה.

המונח הוטבע ב-1957 על ידי האמן האמריקאי אלן קפרו. הוא הופיע לראשונה בדפוס בשנת 1958 בכתב העת של אוניברסיטת ראטגרס. ההפנינג התפתח בארצות הברית בשנות ה-60, כשאירועים הציגו יחד מחול, מוזיקה ויצירות חזותיות, כמעט כמו פסטיבל אמנות.

מקום בולט בהתפתחות ההפנינג היה קולג' בלאק מאונטן. שם פעלו אמנים כגון ג'ון קייג', רוברט ראושנברג ומרס קנינגהם. ב-1961 הציג אלן קפרו את היצירה "חצר" (Yard): חצר גלריה מלאה בצמיגי מכוניות, והמבקרים התבקשו ללכת בין ערמות הצמיגים. אצל רוברט ראושנברג הושתקעה תשומת לב גדולה בחלקו של האמן כמופיע: הוא הופיע על גלגיליות כשהוא נושא על גבו חופה גדולה, הדומה למצנח או לכנפיים.

הפנינג (אנגלית: happening, אירוע שמתרחש) הוא אירוע אמנותי. האמנים יוצרים פעולות במקום מוצגים רגילים. לפעמים הקהל משתתף באירוע.

המונח הוטבע על ידי אלן קפרו בשנות ה-50. ההפנינג התפתח בארצות הברית בשנות ה-60. בקולג' בלאק מאונטן עבדו אמנים חשובים כמו ג'ון קייג' ורוברט ראושנברג. ב-1961 קפרו הציג את "חצר" (Yard): גלריה מלאה בצמיגים. המבקרים הלכו בין ערמות הצמיגים. ראושנברג גם הופיע על גלגיליות עם חופה גדולה על גבו.