הפנתר הוורוד היא סדרת אנימציה שהופקה בשנות ה-60 וה-70 על ידי Mirisch Films ו‑DePatie‑Freleng. הסדרה שודרה במקור ברשת NBC בין 6.9.1969 ל‑2.9.1978, וב-ABC בין 9.9.1978 ל‑1.9.1979. דמות הפנתר נוצרה במקור בפתיחת ובקטע הסיום של סרט הקולנוע "הפנתר הוורוד" מ‑1963, והפכה לסדרת סרטוני אנימציה קצרים. עד היום נעשו כ‑250 סרטונים. המנגינה המפורסמת של הנרי מנציני, "The Pink Panther Theme", מלווה את רוב הקטעים.
העלילה מתרחשת בעולם בדוי, לפעמים אבסורדי וסוריאליסטי (סוריאליסטי = מוזר ולא מציאותי). הדמות המרכזית היא פנתר ורוד רגוע ואדיש, שמציג מעשיות שקטות ולעיתים משעשעות. ברוב הסרטונים יריבו הוא מפקח משטרה קצר קומה עם שפם, שמנסה לעצור או להציק לפנתר.
לצד גרסת האנימציה האילמת (אילמת = ללא דיבוב) שודרה גרסה מדובבת, שהוצגה בישראל בתחילת שנות ה‑90. גרסה זו הציגה אנימציה חדשה ודמויות נוספות. בדיבוב העברי הגרסה המדובבת הוצגה עם קולו של אלי לולאי בפנתר. בישראל של שנות ה‑90 יצאו גם משחקי מחשב בכיכובו של הפנתר, ביניהם "הוקוס פוקוס" ו"משימה בינלאומית", ובמהדורות המקומיות דובב הפנתר על ידי חנן גולדבלט. בארץ הופצו קלטות של הגרסה הקלאסית, חלקן בליווי קריינות של יוני חן ולפעמים תרגום לצופים.
במהלך השנים הופקו משחקי מחשב רבים בהשראת הדמות. חלק גדול מהמשחקים יצא גם בעברית, והם מבוססים על אווירת הסדרה ועל דמויותיה.
הפנתר הוורוד היא סדרת ממוחשבת מצוירת משנות ה-60 וה-70. הדמות הופיעה לראשונה בסרט מ‑1963. נעשו כ‑250 סרטונים. כל הסרטונים מרבים עם מנגינה מפורסמת של הנרי מנציני.
העלילה קורה בעולם דמיוני ומוזר. הפנתר ורוד, רגוע ושקט. לפעמים יש לו אויב, מפקח שוטר קטן עם שפם. הרבה קטעים מבוססים על מצבים מצחיקים ולא מציאותיים.
היו גם גרסאות שבהן הדמויות מדברות. בישראל שודרה גרסה מדובבת בתחילת שנות ה‑90, שבה אלי לולאי קיבל את קול הפנתר. בנוסף יצאו משחקים למחשב עם הפנתר, וחלקם הופצו בעברית בשנות ה‑90.
משחקים בולטים: "הוקוס פוקוס" ו"משימה בינלאומית".
תגובות גולשים