הצי האוסטרו-הונגרי (בגרמנית: Kaiserliche und Königliche Kriegsmarine; הקיצור K.u.K.K) היה הצי הצבאי של האימפריה האוסטרו-הונגרית. הוא פעל מאז הקמת המונרכיה הכפולה ב-1867 ועד סיום מלחמת העולם הראשונה ב-1918.
הבסיס הראשי היה בפולה בחוף קרואטיה. שם היה גם אחד המבדוקים הצפים הגדולים בים התיכון. בסיסים חשובים נוספים היו בטריאסטה ובקאטארו (היום קוטור). בטריאסטה היו גם מספנות ומשרדי חברת הספנות לויד האוסטרי, שהחזיקה צי גדול לפני המלחמה.
אוניות מלחמה אוסטריות יצאו לפעולה כבר ב-1840, כשהשתתפו בהפגזת עכו במסגרת שייטת בינלאומית. ספינות מדיאה, גריירה וליפסיה היו חלק מפעולה זו.
הצי קנה תהילה בקרב ליסה ב-20 ביולי 1866. שייטת בפיקוד סגן-אדמירל וילהלם פון טגטהוף הכתה צי איטלקי גדול יותר. היה זה אחד הקרבות הימיים הראשונים עם אוניות ברזל ומנועי קיטור.
במקומות נוספים, כמו ונציה, פעלו שייטות מקומיות והושקו ספינות חדשות, למשל ספינת התותחים המדחפית קרקה ב-1860.
במלחמת העולם הראשונה (1914, 1918) פעילות הצי בפועל הייתה מועטה. רוב הזמן הוא נשאר בבסיס בפולה. הסיבה העיקרית הייתה מחסור בפחם, וחשש ממוקשים, פצצות בים, שעשויים היו לפגוע באוניות. כתוצאה מכך, הצי האיטלקי והצי הצרפתי נשארו גם הם בעיקר בנמלים.
ב-1918, עם סיום המלחמה, הקיסר העביר את כל הצי, יחד עם צי סוחר ונמלים, למועצת העם של מדינת הסלובנים, הקרואטים והסרבים. המועצה הודיעה למדינות הגדולות שהיא אינה במצב מלחמה איתן וקיבלה את הפיקוח על הצי. זמן קצר לאחר מכן הותקף הצי על ידי הצי המלכותי האיטלקי ופורק.
הצי האוסטרו-הונגרי היה קבוצת ספינות מלחמה של אימפריה גדולה. הוא פעל בין 1867 ל-1918.
הבסיס הראשי של הצי היה בפולה. זאת עיר ליד הים בחוף קרואטיה. היו גם נמל ומספנות בטריאסטה ובקאטארו.
לפני שנים רבות, ב-1840, ספינות אוסטריות לקחו חלק בהפגזת העיר עכו. ב-1866 הצי ניצח בקרב גדול ליד האי ליסה. שם השתמשו לראשונה באוניות ברזל שמונעות בקיטור. קיטור זה הוא סוג של מנוע.
במלחמת העולם הראשונה הצי כמעט לא יצא לים. חיפרו לו פחם, דלק לאוניות, והיו חששות ממוקשים. מוקש הוא פצצה צפה בים.
בסוף המלחמה, ב-1918, מסרו את הספינות למנהיגים של מקומות חדשים בדרום. אחרי זמן קצר החלו איטליה לתפוס חלק מהאוניות והצי פורק.
תגובות גולשים