הציפורים (ביוונית: Ὄρνιθες, אוֹרְנִיתֶס) היא קומדיה יוונית עתיקה מאת אריסטופאנס. היא הוצגה לראשונה בדיוניסיה שבאתונה בשנת 414 לפנה"ס.
המחזה שונה ממחזות אחרים של אריסטופאנס. במקום לתקוף אדם אחד או אירוע מסוים, הוא דן במצב החברה האתונאית אחרי כישלון המסע לסיציליה ב-415 לפנה"ס. הערים הסיציליאניות תמכו בספרטה, ולכן אתונה תקפה אותן. בזמן ההכנות לפלישה הועלו טענות נגד אלקיביאדס, והוא ערק לספרטה; המתרחש הזה אינו חלק מהמחזה. בעת ההצגה עדיין התקווה לניצחון אתונאי, וחוקרים חלוקים האם המחזה תומך בפלישה או מתנגד לה.
שני גברים, פיסתטיירוס ואואלפידס, לעייפה מהחיים באתונה בזמן המלחמה. הם מחפשים את טֶרֶאוּס, המלך שהפך לדוכיפת ושולט בממלכת הציפורים בשמים. הם עולים לשמיים, משכנעים את הציפורים, ומקימים את נֶפֶלוֹקוֹקִיגִיָה ("ארץ הקוקיות השמיימית"), מקום דמיוני שמייצג אוטופיה טיפשית.
להם ניתנות כנפיים, והם בונים ממלכה בשמים. פיסתטיירוס מכריז על עצמו שליט הממלכה, ואואלפידס עוזב. פיסתטיירוס מצווה להקים חומה ענקית בגובה 200 מטר, כדי למנוע כניסה לעיר.
הדמות שלו קרובה לציבור, אך בניסיון ליצור אוטופיה הוא הופך לדיקטטור. הסיבה לשינוי היא ה"היבריס" (חטא הגאווה).
במהלך המחזה המקהלה של הציפורים פונה לקהל. הן מסבירות את חשיבותן. הן גם מצביעות על העוולות שנעשות להן על ידי בני האדם, כמו כליאה ובישול ואכילה שלהן.
הציפורים היא קומדיה עתיקה וקלילה מאת אריסטופאנס. היא הוצגה לראשונה ב-414 לפנה"ס.
המחזה לא מקניט אדם אחד. הוא מדבר על החברה באתונה אחרי מלחמה גדולה. יש עליו ויכוח בין חוקרים אם הוא בעד או נגד המלחמה.
שני גברים עייפים מהחיים באתונה עוזבים. הם מחפשים את טֶרֶאוּס, מלך שהפך לציפור מיוחדת. הם מגיעים לשמיים ונפגשים עם הציפורים.
הציפורים מאפשרות להם להקים עיר בשמיים. העיר נקראת נֶפֶלוֹקוֹקִיגִיָה. זה שם שמרמז על "ארץ הקוקיות השמיימית". זאת עיר דמיונית שבה חיים טיפשים.
לגברים נותנים כנפיים. אחד מהם, פיסתטיירוס, מצהיר שהוא שליט. הוא בונה חומה גבוהה של כ-200 מטר כדי לשמור על העיר.
הדבר משנה אותו. הוא רוצה כוח רב ונעשה ממש דיקטטור. המקהלה של הציפורים מדברת לקהל. הן מסבירות איך בני אדם פוגעים בהן. למשל, אנשים לכלוא ציפורים ולפעמים לבשל ולאכול אותן.
תגובות גולשים