הקוטב הצפוני

הקוטב הצפוני של כדור הארץ הוא הנקודה שבאמצע אוקיינוס הקרח הארקטי שעליה עובר ציר הסיבוב של כדור הארץ. בנקודה זו נפגשים כל קווי האורך. הקוטב הגאוגרפי הצפוני נמצא בקו הרוחב 90° צפון, ומכל מקום אליו פונים זה יהיה דרום.

בהגדרה אסטרונומית, קוטב צפוני של כוכב-לכת הוא נקודת הציר שסביבו הוא מסתובב. יש הגדרות שמבחינות לפי כיוון הסיבוב, ויש גופים במערכת השמש שאין להם קוטב מוגדר כי תנועתם לא סדירה. במקרים של תנועה סינכרונית של ירחים יש ארבע נקודות מיוחדות: קרוב, רחוק, מוביל ועוקב. למשל בירח איו של צדק, חלק מהנקודות פונות תמיד לצדק או תמיד מול כיוון התנועה.

לכדור הארץ יש כמה "קטבים צפוניים" חשובים:
- הקוטב הגאוגרפי: הנקודה הצפונית ביותר של ציר הסיבוב, ב-90° צפון.
- הקוטב המגנטי: המקום שבו השדה המגנטי (השדה המושך מחטי המצפן) עומד אנכית לפני כדור הארץ. מצפן לא יעבוד טוב ממש קרוב אליו.
- הקוטב הגאומגנטי: נקודת החיתוך של ציר הדיפול המגנטי התיאורטי של כדור הארץ עם פני השטח.
- הקוטב הימי: הנקודה המרוחקת ביותר מכל חוף בים הארקטי.

הנקודה הזו נמצאת על הקרח, מעל קרקעית שעומקה כ-4,232 מטרים. היא זזה במעט בגלל תנועת כדור הארץ, ולכן במפות משתמשים בנקודה מוגדרת קבועה. הקרקע הקרובה ביותר היא בצפון גרינלנד, כ-710 ק"מ מהקוטב.

רוברט פירי טען שהגיע לקוטב ב-1909, אך בדיקות הראו שהוא החמיץ בכ-40 ק"מ. ראשוני המבצעים האוויריים שהגיעו היו אמונדסן ואלזוורת' ב-1926. ב-1958 עברה הצוללת נאוטילוס מתחת לקרח דרך הקוטב, וב-1959 הצוללת סקייט עלתה לפני המים בשטח הקוטב. ב-1968 הוכחה ההגעה לפני השטח על ידי משלחת אופנועי שלג אמריקאית.

בתרבות המערבית סנטה קלאוס מתואר כמתגורר בקוטב הצפוני עם עוזריו.

הקוטב המגנטי זז עם השנים לכיוון צפון-צפון-מערב. במאה ה-20 הוא נדד יותר מ-1,100 ק"מ. מהירותו עלתה מ~9 ק"מ בשנה ב-1970 ל~41 ק"מ בשנה ב-2001, ובקצב הזה הוא עשוי להגיע לכיוון סיביר בתוך כמה עשורים.

זהו הקוטב שנקבע לפי ציר הדיפול המגנטי התיאורטי של כדור הארץ. המיקום המדויק שלו משתנה גם הוא עם הזמן.

נקודת הים המרוחקת ביותר מכל חוף נמצאה לקראת 84°03 צפון, 174°51 מערב. הראשון שהגיע אליה היה סר יוברט וילקינס ב-1927.

עד סוף המאה ה-20 הקוטב נחשב לאזור בינלאומי. מאז המדינות הרבות, כולל רוסיה, קנדה, נורווגיה, ארצות הברית ודנמרק, הגישו טענות. התביעות קשורות במשאבים טבעיים כמו נפט וגז, ובדרכי שיט חדשים שנפתחות בגלל ההתחממות והפשרת הקרח. המתחים גברו כשמדינות הראו נוכחות אזרחית וצבאית באזור.

הקוטב הצפוני הוא הנקודה הכי צפונית בכדור הארץ. שם עובר ציר הסיבוב. ציר זה הוא הקו הדמיוני שסביבו כדור הארץ מסתובב.

בקצרה, קוטב צפוני הוא סוף הציר של כוכב.

יש כמה סוגים של קוטב צפוני:
- קוטב גאוגרפי: הנקודה שב-90° צפון, על הקרח של ים הארקטי.
- קוטב מגנטי: המקום שבו המחט של המצפן מצביעה כלפי מטה. מצפנים לא עובדים טוב ממש שם.
- קוטב ימי: הנקודה הכי רחוקה מכל חוף בים הארקטי.

מהנקודה הזו כל כיוון הוא דרום. הקרקע מתחת לים שם עמוקה מאוד, כ-4,232 מטרים. היבשה הקרובה היא בצפון גרינלנד, כ-710 ק"מ משם.

מסעות היו לאורך השנים. פירי טען שהגיע ב-1909, אבל החמיץ. אמונדסן טס ב-1926. צוללות עברו מתחת לקרח ב-1958, וצוללת אחרת יצאה לפני המים ב-1959. ב-1968 הוכיחו חובבים שהגיעו על אופנועי שלג.

בסיפורים, סנטה קלאוס גר בקוטב הצפוני.

כמה מדינות טוענות לבעלות על אזור הקוטב בגלל נפט וגז. התחממות הגלובלית (עליית טמפרטורות) מקלה על הגישה לשם ונוצרת תחרות.