הקלאש הייתה להקת פאנק בריטית משפיעה שפעלה מ-1976 עד אמצע שנות ה-80. פאנק הוא סגנון רוק קצר, מהיר ולעתים תוקפני. המוזיקה שלהם שילבה גם סקא, פאנק-פאנק (Funk), מוזיקת קצב, דאב ורגאיי, וז'אנרים רוקיים ישנים כמו רוקבילי. = הרכב הלהקה והשנים הראשונות = ההרכב המקורי כלל את ג'ו סטראמר (שירה וגיטרה), מיק ג'ונס (גיטרה), פול סימונון (בס ושירה) וטרי צ'יימס (תופים). הלהקה הוקמה בלונדון ב-1976, הופיעה כלהקת חימום לסקס פיסטולס וחתמה אצל CBS. שירם הראשון הבולט היה "White Riot" והאלבום הבכורה הראה כבר את כישורי הכתיבה והמוזיקה שלהם. הם גם עיבדו שיר רגאיי קלאסי, "Police and Thieves", בגרסה אישית. = הרכב הלהקה והשנים הראשונות = ב-1978 הצטרף המתופף ניקי "טופר" הידון, והאלבום השני Give 'em Enough Rope הגיע למקום השני בבריטניה. = מסרים פוליטיים וחברתיים = לטקסטים של הקלאש היה טון פוליטי ברור. הם תקפו אי־צדק חברתי, תמכו בסולידריות עם מעמדות עובדים ונלחמו בגזענות. ג'ו סטראמר עורר מחלוקת כשהופיע עם חולצה שנחשבה קשורה לקבוצה אלימה; הוא טען כי לא תומך בטרור. הלהקה תמכה בתנועות שחרור שונות, ומשכה קהל למופעים למען מטרות חברתיות. הם שמרו על מחירים סבירים וכשיצאו אלבומים כפולים נמכרו לעתים במחיר של אלבום רגיל. = London Calling = האלבום "London Calling" (יצא בבריטניה בדצמבר 1979) נחשב לאחת פסגות היצירה שלהם. האלבום משלב רוק אמריקאי, רגאיי וסקא, ומכיל להיטים כמו "Train in Vain" ו"Clampdown". השיר הנושא מתאר אווירה אפוקליפטית ומושפע מהשידורים הליליים של מלחמות העבר. סיבובי הופעות בארה"ב ב-1979 חיזקו את מעמדם וציינו חשיפה משמעותית לקהל אמריקאי. = ההצלחה בארצות הברית = לאחר "London Calling" הם הספיקו לסיבובי הופעות מוצלחים בארה"ב. אלבום האוסף Black Market Clash הוצא שם, ואחריו יצא אלבום משולש, "!Sandinista" (1980), שהחלוק בתגובות וביקר את ניסיונות ההתנסויות המוזיקליות הרבות. = מתחים, התפוררות ופירוק = לאחר מסעות ההופעות התחילו מתחים פנימיים. טופר פוטר עקב בעיות סמים. ב-1982 יצא "Combat Rock" שהכיל להיטים כמו "Rock the Casbah" ו"Should I Stay or Should I Go" והיה להצלחתם המסחרית הגדולה. ב-1983 התרחשה עזיבה של מיק ג'ונס, ובהמשך הוחלפו חברים ונעשו סיבובים נוספים. הופעתם האחרונה הייתה באתונה ב-27 ביולי 1985; ב-1985 יצא "Cut the Crap" שקיבל ביקורות רעות. ב-1986 סטראמר פיזר את הלהקה רשמית. = חברי הקלאש לאחר פירוק הלהקה = ג'ו סטראמר עבד על פרויקטים סולו והקים את הלהקת המסקלרוס. סטראמר נפטר ב-2002 ממום לב מולד. מיק ג'ונס הקים את Big Audio Dynamite והמשיך להקליט. פול סימונון פנה לציור והציג תערוכות. טופר הידון סבל מבעיות סמים, התרחק מהמוזיקה וחזר להופיע רק באירועים מסוימים. ההשפעה המוזיקלית של הקלאש על רוק ופאנק ניכרת עד היום.
הקלאש הייתה להקת רוק מפורסמת מלונדון. הם החלו ב-1976. פאנק הוא רוק קצר ומהיר עם טקסטים חזקים. הם שילבו גם רגאיי (מוזיקה מירושלים/ג'מייקה עם קצב רגוע), סקא (קצב שמח) ודברים אחרים. = הרכב הלהקה והשנים הראשונות = החברים החשובים היו ג'ו סטראמר (זמר), מיק ג'ונס (גיטרה), פול סימונון (בס) וטרי צ'יימס (תופים). הם הופיעו עם הסקס פיסטולס וחתמו בחברת תקליטים. השיר "White Riot" והאלבום הראשון נחלו הצלחה. = הרכב הלהקה והשנים הראשונות = טופר הידון הצטרף בתופים מאוחר יותר. = מסרים פוליטיים וחברתיים = הם שרו על עזרה לעניים ועל מאבק נגד גזענות. גזענות זה להמרות באנשים בגלל צבע העור שלהם. ג'ו סטראמר עורר מחלוקת עם חולצה שנראתה קשורה לקבוצה אלימה. הלהקה תמכה במאבקים לשחרור בע Ländern שונים והופיעה בקונצרטים למען צדק. = London Calling = האלבום "London Calling" יצא בסוף 1979. הרבה אוהבים אותו עד היום. יש בו שירים מפורסמים כמו "Train in Vain" ו"Clampdown". האלבום מראה איך הם שילבו סגנונות שונים. = מתחים, התפוררות ופירוק = אחרי מסע הופעות צצו ויכוחים בתוך הלהקה. ב-1982 יצא "Combat Rock" עם הלהיטים "Rock the Casbah" ו"Should I Stay or Should I Go". ב-1985 יצא "Cut the Crap" שקיבל ביקורות רעות. ב-1986 הלהקה התפרקה. = חברי הקלאש לאחר פירוק הלהקה = ג'ו סטראמר עבד על אלבומים אחרים והקים להקה חדשה בשם המסקלרוס. הוא מת ב-2002 ממחלה בלב. מיק ג'ונס הקים להקה חדשה בשם Big Audio Dynamite. פול סימונון הפך לצייר. טופר הידון התמודד עם בעיות וסיים בחזרה ציבורית מוגבלת. ההקלטות וההופעות שלהם עדיין מרגשות מרצים ומאזינים צעירים.
תגובות גולשים