הקרב על תל חי

הקרב על תל חי התרחש ב-1 במרץ 1920. הוא נערך בין חמושים ערבים לבין כוחות המגינים היהודים שהגנו על חוות תל חי באצבע הגליל. כוחות שיעים, מלווה בבדואים, הגיעו לתל חי וביקשו לבדוק אם יש שם חיילים צרפתים. במהלך המגעים נורתה ירייה, ופרץ קרב אש. שמונה יהודים וחמישה ערבים נהרגו. יוסף טרומפלדור, מפקד המגנים (האחראי על הלוחמים), נפצע קשה ונפטר באותו ערב בעת פינויו לכפר גלעדי. המגינים השאירו את תל חי בוערת ונטשו אותה.

תל חי נוסדה מחדש כסביבת חקלאות ב-1918, אחרי מלחמת העולם הראשונה. האזור היה תחת ויכוח גבולות בין הבריטים והצרפתים. ב-1920 פרצה מלחמת סוריה, צרפת בין לאומנים ערבים בסוריה לבין הצרפתים. לאורך הגבול פעלו גם כנופיות בדואיות מקומיות שעשו שוד ופעלו מתוך פוליטיקה מקומית.

בתחילת המלחמה התגוררו בגליל עליון כמה שבטים בדואים וארבעה יישובים יהודיים קטנים, ביניהם תל חי וכפר גלעדי. הערבים המקומיים תמכו בממלכה הערבית של סוריה. תושבים יהודים שמרו על נייטרליות. המתחים גברו אחרי שקורה הרוג בכפר גלעדי, ובפשיטות של בדואים שבזזו כפרים יהודיים. היו גם תקריות שבהן מגינים יהודים הושפלו בפומבי.

כמה מאות שיעים מרמת תבנין בבנון וכן בדואים מאל-ח'אלצה הגיעו אל תל חי בראשות המוח'תאר (ראש הכפר) כאמל חוסיין אפנדי. הם דרשו לבדוק אם יש חיילים צרפתים. חקלאי ירה באוויר כאות לקריאת עזרה, וכפר גלעדי שלח עשרה גברים בראשות טרומפלדור. המגנים ניסו לשוחח עם המבקרים ולמנוע עימות.

אירוע התאבדות הוביל לבחירת מגעים: דבורה דרכלר, לוחמת יהודיה, הציגה אקדח כנגד אפנדי. נשמעה ירייה אחת, ואז פרץ קרב. לאחר נסיגה ראשונית הוסכם על הפסקת אש. עם זאת, מגין שהיה קשה-שמיעה פתח באש בעת נסיגת האויב, והלחימה התחדשה.

לאחר הקרב נקברו שמונת ההרוגים היהודים בכפר גלעדי. ב-3 במרץ נתקפה גם כפר גלעדי, והמגינים נסוגו לטייבה (כיום בלבנון) ומשם הובלו לאיילת השחר.

בשל תבוסת נאמני ההאשמי בקרב מייסלון ביולי 1920, הוסכם הגבול בין הבריטים והצרפתים. האזור נכלל בפלשתינה, ותל חי הושבה ב-1921. ב-1926 הוצמדה תל חי לכפר גלעדי כחלק מהקיבוץ.

אנדרטה לזכר נופלי תל חי הוקמה, ובולט בה פסל אריה שואג שמייצג את טרומפלדור וחבריו. על שמם של הלוחמים נקראה קריית שמונה.

חוקרים רבים רואים את האירוע כחלק מעימותים רחבים יותר במזרח התיכון באותה תקופה. עדית זרטל כתבה שהקרב סימן התחלה דרמטית של הסכסוך האלים על פלשתינה.

טרומפלדור היה מפקד מנוסה, שלחם בעבר בצבאות רוסיה ובריטניה. לאחר שנפצע בתל חי אמר, לפי עדויות, שמוכן למות בעד הארץ. דמותו הפכה לסמל ולמקור השראה בפני מדינאים וסופרים יהודים.

ב-1 במרץ 1920 הגיעו קבוצות חמושות לתל חי. חמושים אלה היו שיעים ובדואים. הם רצו לבדוק אם יש חיילים צרפתים בכפר. פרצה פגישה קשה, ולאחר מכן קרב.

כמה אנשים נפגעו: שמונה יהודים וחמישה ערבים נהרגו. יוסף טרומפלדור, המפקד (האחראי על המגנים), נפצע קשה ומת באותו ערב. אחרי הקרב התושבים הציתו את תל חי ועזבו.

תל חי קמה שוב אחרי מלחמת העולם הראשונה, ב-1918. באזור היו גם כפרים ערביים ושבטים בדואים. באותה תקופה פרצה מלחמה בין ערבים לצרפתים בסוריה. הגבולות היו לא ברורים והרבה אנשים גרו בסביבה.

קבוצת של מאות אנשים מן דרום לבנון ובדואים מהגליל הגיעה בראשות ראש הכפר כאמל חוסיין אפנדי. הם נכנסו לשאול אם יש חיילים צרפתים. תושבים בכפר קראו לעזרה. עשרה מגינים בראשות טרומפלדור הגיעו להגן.

בכפר התפתח משא ומתן. אישה לוחמת בשם דבורה דרכלר הכינה את האקדח שלה (אקדח = כלי ירי). נשמעה ירייה אחת, ואז פרצה לחימה. לאחר הפסקת אש, מטעה ירייה אחת חידשה את הירי והלחימה.

לאחר זמן הוחזרו אנשים לאזור ותל חי הושבה ב-1921. הוקמה אנדרטה לזכר הנופלים. באנדרטה יש פסל אריה שואג, שמייצג את טרומפלדור וחבריו. על שם הלוחמים נקראה קריית שמונה.

טרומפלדור היה לוחם ותיק. הוא שירת בצבאות זרים בעברו. כשנפצע בתל חי אמר שלדעתו כדאי להילחם בעד הארץ. מאז הוא נחשב לדמות חשובה בזכרון ההיסטורי.