הרברט ספנסר

הרברט ספנסר (27.4.1820, 8.12.1903) היה סוציולוג ופילוסוף בריטי שהתמקד בפוליטיקה החברתית ובאבולוציה החברתית. הוא פיתח רעיונות שהשפיעו על גיבוש הדרוויניזם החברתי, אם כי מעולם לא השתמש במונח זה בעצמו.


ספנסר נולד בדרבי שבאנגליה, בנו של מורה. בצעירותו למד פיזיקה וכימיה ועבד כבר בגיל 16 בתכנון מסילות רכבת. במקביל החל לפרסם מאמרים פוליטיים בעיתונות. היה ליברל ותמך בכלכלה בסגנון לֵסֵה-פֵר (שוק חופשי ללא התערבות ממשלתית), בהרחבת זכות ההצבעה ובהפרדה בין כנסייה למדינה. בשנת 1848 מונה לעורך משנה ב"האקונומיסט". ב-1902 היה מועמד לפרס נובל לספרות.


ספנסר כתב על הקשרים בין תהליכים ביולוגיים וחברתיים. הוא הרחיב את רעיון הברירה הטבעית גם לעולם החברתי והתרבותי. את הביטוי "הישרדותם של המתאימים ביותר" טבע לאחר שהכיר את רעיון הברירה הטבעית של דרווין. הביטוי הזה מוזכר לעתים בצורה מטעה, כאילו הוא מדבר על "החזק שורד" בלבד.

אף שדעותיו ניכרות בדמיון לרעיונות דרווין, שיטתו התקרבה גם ללה-מארק (לאמארקיזם), רעיון שאומר שיצורים משתפרים בהדרגה כדי להתאים טוב יותר לסביבה. אצל דרווין, לעומת זאת, השינויים הם מקריים ובחירה טבעית בוחרת ביניהם.

ספנסר תיאר את החברה כאוסף של חלקים תלוים זה בזה. הוא טען שהיחסים בין חלקי החברה הם קבועים יחסית, ושחברה אינה שוויונית מטבעה. תמיד יש תפקידי הנהגה ותפקידי שירות פונקציונליים. לדעתו, עמים או חברות שמותאמים טוב יותר לתנאי הסביבה הם אלה שנשארים ומתקיימים לאורך זמן. הוא לא טען שקיימים עמים "נעלים" מטבעם, אלא שחברות מסוימות מפותחות יותר ברגע נתון בגלל הסתגלותן.

ספנסר גם החשיב את האבולוציה כתהליך שמוביל בסופו של דבר ל"אדם המושלם" ולחברה מושלמת, תכליתיות שמאפיינת את חלק מתורתו.

דעותיו תרמו להתפתחות רעיונות של דרוויניזם חברתי במאה ה-19. חלק מהגרסאות של הדרוויניזם החברתי שימשו להצדקת רעיונות גזעניים. בשלב מאוחר יותר רעיונותיו איבדו מהפופולריות שלהם, והיום מוזכרים בעיקר בקורסים אקדמיים.


ספנסר תמך בתחרות חופשית ללא רגולציה. הוא האמין שהתחרות תאפשר ל"מתאימים" לפרוח ותשפר את החברה. לפי תפיסתו, תוכניות רווחה שמקורן בהעברת עושר, פוגעות בחברה כי הן מעודדות תלות ומורידות את היעילות.

תאורייתו העניקה תימוכין אינטלקטואלי לאנשי עסקים עשירים בתקופתו. לדוגמה, ג'ון רוקפלר צוטט כשהשתמש ברעיונותיו של ספנסר כדי להצדיק את צמיחת התאגידים הגדולים.


בתחילת דרכו היה ספנסר תומך נמרץ בשוויון בין המינים ובזכות ההצבעה לנשים. בספרו סטאטיקה חברתית (1851) כתב פרק על זכויות נשים, טען לשוויון אינטלקטואלי ומוסרי, וביקר את "העריצות הביתית", שליטת הגבר בנשים ובמשפחה. הוא טען שאהבה אמיתית יכולה להתקיים רק בין שווים.

מאוחר יותר שינה את עמדותיו לגבי זכות ההצבעה לנשים. הוא ראה בזכות ההצבעה אמצעי, ולא את המטרה העליונה. לפיכך הוא סבר שיש לדחות את המהלך כמטרה לא מיידית. סירב להצעות להצטרף לאגודות לזכות הצבעה לנשים, ואפילו לאשרר פרסומים של תומכים מסוימים. ב-1867 תמך בחוק הרפורמה שהרחיב את זכות ההצבעה לגברים ממעמד העובדים, אך אחר־כך תיאר חלק מתמיכתו כרגשית ופחות כהיגיון צלול. הוא חשש שמוסדות כפייתיים יאפשרו לנבחרים לנצל את הפוליטיקה לטובתם, במקום לשנות את הכוחות הכלכליים.

לסיכום קצר: ספנסר השפיע רבות על חשיבה חברתית במאה ה-19. דעותיו על אבולוציה חברתית, שוק חופשי וזכויות נשים עברו שינויים עם הזמן. כיום רעיונותיו נחשבים בעיקר כחלק מהיסטוריית התיאוריות החברתיות.

הרברט ספנסר (1820, 1903) היה הוגה בריטי של החברה. (הוגה = אדם שחושב וכותב על רעיונות חשובים.)


ספנסר נולד באנגליה. למד מדעים ועבד בתכנון רכבות כבר בגיל 16. כתב מאמרים ועבד בעיתון "האקונומיסט".


הוא אמר שהחברה משתנה ומתפתחת עם הזמן. (אבולוציה = שינוי איטי לאורך הרבה זמן.)

הוא טבע את הביטוי "הישרדותם של המתאימים ביותר", כוונתו שאלו שהסתגלו טוב יותר שורדים. הוא חשב שגם רעיונות ותרבויות משתנים כמו יצורים חיים.

ספנסר ראה בחברה אוסף של חלקים שתלויים זה בזה. היו תמיד מנהיגים ותפקידים אחרים שעוזרים לחברה לפעול.


הוא האמין שהתחרות החופשית בשוק טובה לחברה. (שוק חופשי = עסקים מתחרים בלי הרבה חוקים.)

ספנסר חשב שתמיכה כספית באנשים חלשים יכולה לפגוע בחברה. תעשיינים עשירים של אותה תקופה אהבו את הרעיונות שלו.


בתחילה תמך בזכויות נשים. בספרו מ-1851 סיפר שיש לשמור על שוויון בין גברים לנשים. הוא גינה את היחס הרע שנשים חוות לעיתים במשפחה.

לאחר מכן שינה חלק מעמדותיו לגבי זכות ההצבעה לנשים. הוא ראה בזכות ההצבעה אמצעי ולא מטרה ראשית. עם זאת, המשיך להתנגד להתעללות ולהזנחה של נשים.

הרעיונות של ספנסר השפיעו על רבים במאה ה-19. היום מדברים עליו בעיקר כחלק מההיסטוריה של המחשבה החברתית.