הרדוף הנחלים (Nerium oleander) הוא שיח ירוק-עד, גבוה וחסון, לרוב בין 1 ל-2.5 מטרים. הצמח ידוע בפרחיו הוורודים או הלבנים וברעילותו הרבה: כל חלקי הצמח מכילים מוהל חלבי, כלומר נוזל לבנבן שמופרש ברקמות וצווח רעיל.
הוא גדל בטבע בעיקר על גדות נחלים ומעיינות, אבל נפוץ גם כצמח נוי בישראל ובעולם.
ההרדוף הוא שיח סבוך, עם ניצנים רבים בבסיס הגזע שמהם צומחים ענפים רבים. ענפיו גמישים, מותאמים להצפות ושיטפונות. כשהצמח גדל בצפיפות, העלים הנושרים מונעים נביטת צמחים אחרים.
השורשים יכולים להעמיק בקרקעית נחלים שמתייבשים בקיץ.
העלים גלדניים וקשים, מוארכים (10, 20 ס"מ). מכל מפרק יוצאים בדרך כלל 2, 3 עלים. תאי המוהל החלבי (התאים שמייצרים את המוהל) קיימים כבר בעובר ונמשכים לכל חלקי הצמח.
העלים מותאמים לתנאי חום ויובש: הם בעלי שכבת שעווה עבה, תאי אפידרמיס עם דפנות קשיחות, ופיוניות (פיוניות = נקבים שעל העלה שמאפשרים חילוף גזים) השקועות בשקעים קטנים שמצמצמים אידוי מים.
פריחתו מתחילה במרץ בישראל, שיאה באפריל, מאי, אך פריחה חלשה נמשכת לאורך הקיץ ואף עד אוקטובר במקומות לחים.
התפרחת מרוכזת בקצות הענפים. הפרחים גדולים, משפכים, דו-מיניים (יש בהם גם איברי זכר וגם נקבה), והם מותאמים יותר לפרפרים וציפורים מאשר לדבורים.
הפרחים חסרי צוף (צוף = נוזל מתוק שמושך מאביקים). לכן, הם לא מעניקים 'פרס' למאביקים, וביקורים שלהם נדירים. עם זאת נעשית לעתים אבקה עצמית, כלומר האבקה מתרחשת גם בלי תלות במבקרים.
הפרחים נפתחים בבוקר ונשארים פתוחים במשך הלילה, מה שמעיד על האבקת יום. מחקרים הראו שהאבקה טבעית מוגבלת: פרחים מכוסים יכלו עדיין לחנט פירות, מה שמעיד על אפשרות האבקה עצמית או על מערכת 'רמיה' שמדמה פרח אחר.
הפרי יבש וגלילי, בנוי משתי מפוחיות. כשהן מתייבשות, הן נפתחות ומשחררות 40, 300 זרעים. הזרעים עטופים שערות ובקצה יש 'ציצית' שעוזרת להם לצוף ולהילכד ברוח. אמצעי ההפצה העיקריים הם מים בעונת הגשמים והרוח. אחוז הנביטה של הזרעים גבוה, אך הישרדות השתילים נמוכה, כי הם צריכים לחות ומצלים.
הצמח רעיל מאוד לאדם ולבהמות. הוא מכיל כשלושים גליקוזידים (סוג של תרכובות כימיות). אחת החזקות שבהן היא אולאנדרין (oleandrin), שמשפיעה חזק על פעילות הלב. צריכה של עלים עלולה לגרום לתסמינים כמו בחילה, בלבול, הפרעות בקצב הלב ואפילו איבוד הכרה ומוות.
ההרדוף מין ים-תיכוני קדום, שריד מתקופת המיוקן. השם המדעי Nerium מקושר ביוונית למים, והשם oleander משויך לשם רומי. השם העברי מופיע במקורות חז"ל בצורות שונות.
המין הבר גדל באגן הים התיכון עד למערב ההימלאיה. כצמח תרבותי הוא הוטמע ברחבי העולם, ונפוץ באפריקה, תת-היבשת ההודית, מזרח אסיה, אמריקה ואוסטרליה. באזורים מסוימים הוא דווח כצמח פולשוי.
ההרדוף מעדיף גדות נחלים ומעיינות עם מים נקיים. הוא סובל קרקע מלוחה ויובש, ומסוגל לחיות בטמפרטורות בין כ-10 עד 35 מעלות. שורשיו שומרים על לחות בעונת היובש וניתן למצוא אותו גם בצדי דרכים.
הוא מתחדש מהר אחרי שריפות, עמיד להצפות קצובות, רעיל נגד רעיית בעלי חיים, ומפיץ זרעים ביעילות.
ברפואה מסורתית ובמקומות שונים השתמשו בפרטים שונים מהרדוף לטיפולים עממיים. מרכיבים ממנו שימשו כמאיצי לב במינונים מבוקרים. עם זאת, בשל רעילותו הרבה, שימוש ביתי עלול להיות מסוכן.
מחקרים מודרניים הראו שאולאנדרין מראה פוטנציאל להשפעות אנטי-סרטניות במחקרים ראשוניים.
עמידותו למזג אוויר חם, לעשן ולמליחות, וכן פריחתו היפה הפכו אותו לצמח נוי פופולרי. נהוג לשתלו לאורך דרכים וכגדר חיה, אך לא בגני ילדים ובבתי ספר בגלל רעילותו. הגיזום נעשה בסוף הקיץ להסרת ענפים ששימשו לפריחה.
זני נוי מגוונים כוללים צבעי פריחה לבן, ורוד, ארגמן, צהוב ועוד. יש גם זנים ננסיים וזנים עם עלים מנודים.
למרות רעילותו, השיח שואב אליו מגוון פרוקי-רגליים ועופות מקומיים. הוא מהווה בית גידול לצמחים ולחיות קטנות לאורך גדות נחלים.
הרדוף הוא שיח ירוק עם פרחים יפים. הפרחים לבנים, ורודים או ארגמנים.
כל חלק בצמח רעיל. רעיל = יכול לגרום למחלה אם נוגעים או מטבלים.
הוא גבוה, ענפיו רבים ועליו ארוכים וקשיחים. מכל מקום בעל הגבעול יוצאים שניים או שלושה עלים.
הפריחה מתחילה באביב ונמשכת בקיץ. הפרחים לא נותנים צוף, ולכן לא נותנים "ממתק" למבקרים.
הפרי יבש וצועק זרע רב. הזרעים עטופים שערות שמאפשרות להם לעוף ברוח.
הזרעים יכולים לצוף על המים ולנסוע למרחקים. חלק גדול מהזרעים נובט, אבל רוב השתילים לא שורדים בלי צל ולחות.
הוא גדל ליד מעיינות ונחלים, בעיקר במדינות סביב הים התיכון. אנשים שותלים אותו גם בגנים.
הצמח מכיל חומרים שמשפיעים על הלב. חלקים ממנו שימשו בעבר ברפואה, אך הוא מסוכן.
אל תנסו לקטוף, לאכול או לשים באש את ענפיו.
כי הוא חזק, עומד בחום ופורח הרבה. לכן השתילו אותו לאורך כבישים ושדרות.
לזרעים יש ציצת שערות. ציצת שערות = קבוצה של שערות שמעבירה את הזרע ברוח ובמים.
תגובות גולשים