מנזר המצלבה

מנזר המצלבה (בגאורגית: ჯვრის მონასტერი, ג'בריס מונასტֶרִי) הוא מנזר מבוצר בעמק המצלבה שבירושלים. הוא עומד בגובה כ-750 מטר מעל פני הים. המבנה הנראה היום נבנה במאה ה-11 על בסיס כנסייה ביזנטית מהמאה ה-6. המנזר והכנסייה ששרדו הם בין המבנים הבודדים בירושלים ממימי הביניים שנשמרו בצורה טובה.

שמו קשור למסורת הנוצרית שלפיה במקום גדל העץ שממנו עשו את הצלב שבו נגזר ישו. בערבית המקום נקרא "דיר א-צליב", כלומר מנזר הצלב. כיום הבעלות על המתחם היא בידי הפטריארכיה היוונית-אורתודוקסית.

מקורות שונים מצביעים על נוסחי יסוד שונים: המסורת מייחסת את הבנייה למיריאן השלישי, מלך גאורגיה, או ליילנה, אם הקיסר קונסטנטין. במחקר המודרני נטען כי המנזר הוקם מחדש בראשית המאה ה-11, בשנת 1038, בידי גאורגי פרוכורי, בתקופה בה חיזקה האימפריה הביזנטית את מעמדה באזור.

הנזירים הגאורגים פעלו במקום בתרגום ובהעתקת כתבי יד. כ-160 כתבי יד מהמנזר שמורים כיום בידי הפטריארכיה היוונית-אורתודוקסית, וכתבים נוספים מפוזרים בעולם. בזכות פעילות זו הפך המקום למרכז תרבותי חשוב לקהילה הגאורגית.

בימי הביניים הכנסייה והמתחם הורחבו וסומנו ברשומות נוסעים צלבניות. יש עדויות לפסיפסים מן המאות ה-6 וה-11. המסורת מספרת כי תקופה מסוימת הוחבאו במנזר אוצרות מקדש הקדום, ובשנת 796 המנזר נפגע קשות על ידי פשיטות צבאיות, אירוע שהשאיר סימנים ופגיעה במבנה.

בעת שלטון הצלבנים המנזר שגשג. בחסות הצלבנים התגוררו בו נזירים גאורגים רבים, וביניהם המסופר על שותא רוסתוולי, המשורר הגאורגי הלאומי, שאולי שהה במקום והותיר ציורי קיר. עולי רגל צלבניים תיארו את המנזר כחזק ובנוי היטב, מוקף כרמים ופרדסים.

בעת שלטון הממלוכים המנזר עבר מצבי משבר. לפי מקורות מוסלמים נשתמשו חלקים ממנו כמסגד או למגורי דרווישים. בשנת 1305 הוחזר המנזר לבעלות נוצרית, לאחר שדיפלומטיה ותרומות סייעו בהשבתו.

בתקופה העות'מאנית דרשו שלטונות מקומיים לקבל את המבנה בחזרה, בטענה שהיה בו מסגד. במהלך המאות ה-17 וה-18 ירד מספר הנזירים הגאורגים, ובסוף המאה ה-17 עבר המתחם בשלבים לידיה של הכנסייה היוונית האורתודוקסית. עם זאת נותר לנזירים הגאורגים מעמד מיוחד עד המאה ה-19.

במלחמת העצמאות המנזר עבר תקופות קשות. המבנה חזר לאחר מכן לפטריארכיה היוונית. משלחת מחקר גאורגית ב-1960 גילתה פורטרט שכונה אבוד. בוצע שיפוץ יסודי ב-1972. בשנת 1986 שימש המקום לצילומי סרט, ובשנת 2004 הושחת פרסקו של רוסתוולי, מה שהוביל למחאה גאורגית. ב-2005 קרויה דרך סמוכה על שמו של רוסתוולי. ב-2012 רוססו על חומת המנזר כתובות נאצה, אירוע שהזכיר את המתיחות סביב האתר.

למנזר פתח כניסה צר אחד, שנבנה כדי להקשות על כניסה לא רצויה. החצרות הפנימיות מובילות לחדרים שבהם גרו הנזירים. בחצרות עומדים שני עצי ברוש עתיקים שנחשבים לסמל המקום.

הכנסייה במרכז המנזר בנויה בסגנון בזיליקה. בזיליקה היא כנסייה עם אולם מרכזי ושתי סיטראות (מעברים צדדיים). התוכנית כוללת אולם תווך ושתי סיטרות, ומסתיימת במזרח בשלושה אפסיסים. אפסיס הוא חצי חלל קעור מאחורי המזבח.

בקירות הכנסייה נשתמרו פסיפסים מהמאה ה-6 ומהמאה ה-11. יש כמות גדולה של ציורי קיר שמתארים קדושים ודמויות מקראיות, וכתובות בגאורגית וביוונית. רוב הציורים שנראים כיום כנראה צוירו במאה ה-17. עולי רגל חרטו לעיתים את שמותיהם על הקירות במהלך השנים.

ממול למזבח יש סימון מיוחד למקום שאליו מיוחס "העץ הקדוש". המסורת הנוצרית מקשרת את העץ לשלושה ייחורים, לפי סיפור מקראי על אברהם ולוט. על פי האגדה, הייחורים היו ברוש, ארז ואורן, והם שימשו אחר כך לסיפור סביב הצלב.

מסביב לכנסייה נמצאים חדרי הנזירים שנבנו במהלך השנים. במרכז המתחם מתנשא מגדל פעמונים מרובע מהמאה ה-19. בקומה העליונה היו תנור אפייה, מטבח ורפקטוריום, חדר אוכל לנזירים. בקומה השנייה יש כנסייה קטנה המוקדשת לברברה הקדושה.

בקומה התחתונה פועל מוזיאון קטן. המוזיאון מציג כלי בישול עתיקים מעשויים נחושת, גלימות כמרים, איקונות, פריטי עיטור מהכנסייה ופריטים שנשמרו במקום לאורך השנים. בין הפריטים בולט פרוסקינטריון, מפת אתרים קדושים מצוירת על עץ, שבה מסומנים אתרים בבקעה ובסביבה הקרובה.

מנזר המצלבה נמצא בעמק המצלבה בירושלים. הוא עומד גבוה על גבעה. המבנה שנראה היום נבנה על שרידים ישנים מהמאה ה-6.

השם קשור לעץ קדוש. לפי מסורת נוצרית, העץ שעמד כאן קשור לצלב של ישו. היום המנזר בבעלות הכנסייה היוונית-אורתודוקסית.

נזירים גאורגים חיו כאן בימי הביניים. הם העתיקו ספרים ישנים ושמרו כתבי יד. כמה מאות כתבי יד הגיעו משם.

בימי הביניים המנזר הורחב והיה חשוב לעולי רגל. המסע לירושלים תיאר את המקום כבנוי היטב ומוקף כרמים.

המנזר נפגע פעמים רבות, אבל גם נבנה מחדש. בסוף המאה ה-17 הוא עבר לידיה של הכנסייה היוונית. ב-1972 עבר שיפוץ גדול.

בשנים האחרונות ציירו כאן פרסקו של המשורר הגאורגי רוסתוולי. ב-2004 הפגיעה בפרסקו עוררה מחאה. ב-2012 רוססו כתובות על חומות המנזר.

למנזר יש כניסה צרה אחת. זו היתה דרכו להגן על המקום. בחצר עומדים שני עצי ברוש גדולים. הם נראים בכל ציור של המנזר.

הכנסייה בנויה בסגנון בזיליקה. בזיליקה היא כנסייה עם אולם גדול ומעבר צדדי. יש לה שלושה אפסיסים. אפסיס הוא חלל חצי עגול מאחורי המזבח.

בקירות יש פסיפסים, תמונות עשויות אבני זכוכית קטנות. חלק מהפסיפסים הם מהמאה ה-6 וה-11. יש גם ציורי קיר וכתובות בגאורגית וביוונית.

ממול למזבח מסומן מקום בשם "העץ הקדוש". לפי סיפור יש כאן עץ עם שלוש צמרות. בספריית המנזר שמורים פריטים ישנים וספרים עתיקים.

במנזר יש חדרים לנזירים. יש גם מגדל פעמונים מהמאות האחרונות. בקומה התחתונה יש מוזיאון קטן. שם אפשר לראות כלי בישול ישנים, איקונות ובגדים של כמרים.