הרודיון

הרודיון, הידוע גם כ'הר הורדוס', הוא אתר ארכאולוגי וגדר לאומי כ-12 ק"מ דרומית לירושלים במדבר יהודה. הורדוס בנה שם ארמון ומבצר על גבעה מלאכותית בין 22 ל-15 לפנה"ס. באתר יש גם עיר נמוכה שנקראת "הרודיון תחתית", בריכות מים ובית מרחץ.

ההר נוצר על ידי מילוי מלאכותי שקיפל סביבו חומות כפולות. החומה החיצונית קוטרת כ-63 מטר והפנימית כ-56 מטר. בין החומות נבנה ארמון מפואר עם חדרים, טרקלין (אולם סעודות) ובית מרחץ. הורדוס תכנן את האתר גם כמקום קבורה שלו, מאוזוליאום (קבר מפואר).

לאחר מותו של הורדוס האתר המשיך לשמש מקום מגורים ולפעמים מפלט. במרד הגדול (66, 73 לספירה) כבשו המורדים את המקום ובנו בו בתי כנסת ומקוואות. הרומאים השיבו את השליטה לאחר כמה שנים. בהרודיון היו גם מערות מסתור ושימושים צבאיים במרד בר כוכבא. בתקופה הביזנטית ישבו שם נזירים, נבנו כנסיות ורצפות פסיפס. עם הכיבוש הערבי במאה ה-7 הנטישה הייתה סופית.

בעיר התחתית נמצאו שרידי ארמון, בריכות מים ומבנים רבים. בין הממצאים בולט מבנה גדול בגוני אבן באורך כ-130 מטר ורחוב מחבר שרוחבו כ-350 מטר. יתכן שדרך זו שימשה למסע הלוויה של הורדוס.

הליבה של הגבעה היא מעטפת עגולה שנבנתה משתי חומות. סביבה שלושה מגדלי שמירה חצי־עגולים, ומגדל רביעי עגול גדול ממזרח, שהיה גם מקום מגורים בקיץ. גרם מדרגות באורכו כ-120 מטר מחבר בין התחתית לעילית. בתוך המעטפת יש חצר פריסטילית (חצר עם עמודים), טרקלין גדול, אגף חדרי שינה, ובית מרחץ עם חדרים חמים וקרים. החדר החם חומם בשיטת היפוקאוסט, מערכת חימום תת־רצפתית.

חוקרים וסוקרים ביקרו בהרודיון כבר במאות ה-18, 19. חפירות מודרניות החלו בשנות ה-50 ונדחו עד שנות ה-70, אז החלו חפירות ארוכות בהובלת פרופ' אהוד נצר. האתר הוכרז גן לאומי. נצר חפר שנים רבות ואתר הקבר נמצא בסוף תגליתו.

במאי 2007 הכריז אהוד נצר על גילוי קבר שזוהה בעיני רבים כמקום קבורתו של הורדוס. נמצאו יסוד מאוזוליאום בגודל כ-10X10 מטרים ושברי סרקופג (ארון קבורה). הסרקופג נוטרצה, ויש חילוקי דעות מי עשה זאת; נצר ייחס זאת למורדים כתגובה לשנאה להורדוס. נמצאו גם סרקופגים נוספים שייתכן שהם של בני משפחה. לא נמצאה כתובת חותכת שמאשרת בוודאות את זהות הקבר, ולכן הדיון נמשך. נבנו גם דגמים משוחזרים של הקבר ביחסים שונים.

לרגלי המאוזוליאום נתגלה תיאטרון קטן לקהל של כ-400 איש. מעל מושבי הקהל היה יציע מיוחד למלך ולקרובים אליו. בחדרים מעל הייצע נמצאו ציורים בסגנון איטלקי עתיק, ואחד הציורים שוחזר וייתכן שהוא מתאר קרב ימי.

בתחומי הגן הלאומי נבנה בעבר מבנה של בית ספר שלא קיבל היתר. צווי הפסקת עבודה וההריסה הוצאו, וב-2023 בוצעה הריסה על ידי המנהל האזרחי. לאחר מכן החלו ניסיונות לשקם את המבנה.

האתר משלב ארכיטקטורה שעברה שינויי שימוש רבים: ארמון־קבר מלכותי, מצודה צבאית, מקום מסתור למורדים, יישוב נזירים ונקודת חפירות מודרנית שגילתה ממצאים חשובים מהתקופה הרומית והביזנטית.

הרודיון נקרא על שם המלך הורדוס. זה אתר ארכיאולוגי ליד ירושלים. הורדוס בנה שם ארמון על גבעה מלאכותית.

הרודיון הוא הר מלאכותי. סביבו בנו חומות ומגדלים. במקום היה ארמון גדול, בריכות ומערכת מים. הורדוס תכנן גם את קבורתו שם.

במהלך ההיסטוריה השתמשו בהרודיון אנשים שונים. בתקופות של מרידות הלוחמים נשארו בו. מאוחר יותר באו נזירים ונבנו כנסיות. לבסוף ננטש האתר.

בעיר התחתית היו חדרים, מחסנים ובריכות. נמצא שם מבנה גדול מאוד.

בחלק העליון יש שתי חומות עגולות. יש שם מגדלים וגרם מדרגות ארוך שמוביל לארמון. בארמון היו חדרי שינה, אולם סעודות ובית מרחץ. בחדר החם חיממו את הרצפה בעזרת אוויר חם מתחת לרצפה. זה נקרא היפוקאוסט. המרחץ שימש גם למקווה טהרה בתקופות מסוימות.

ארכיאולוגים חפרו בהרודיון במשך שנים. פרופ' אהוד נצר הוביל חפירות רבות. בשנת 2007 גילו במקום קבר חשוב.

נמצאו שרידי מאוזוליאום (מבנה קבורה גדול) ושברי ארון קבורה. יש מי שסבור שזהו קברו של הורדוס. לא נמצאה כתובת שמאשרת זאת בוודאות. בנו גם דגמים קטנים שמראים איך הקבר נראה.

יש תיאטרון קטן בהרודיון שמכיל כ-400 צופים. מעליו היו חדרים עם ציורים.

בתוך הגן הלאומי נבנה בית ספר ללא היתר. לבסוף הורו להרוס אותו.

הרודיון מעניין כי הוא שילוב של ארמון, מבצר וקבר. ילדים אוהבים לראות את התיאטרון, המערות ואת שאריות הבריכות.