הרולד וילסון

ג'יימס הרולד וילסון (11 במרץ 1916, 24 במאי 1995) כיהן כראש ממשלת בריטניה והוביל את מפלגת הלייבור לניצחונות בשנות ה־60 וה־70. הוא היה אינטלקטואל שמאלני‑ליברלי. בתקופתו הותרו הפלות, הוסדרו יחסים הומוסקסואליים והוסר עונש המוות. יחד עם זאת, ממשלותיו התקשו לתקן את הכלכלה הבריטית.

וילסון נולד בהאדרספילד. משפחתו הייתה פעילה פוליטית והשפיעה עליו כבר בילדות. הוא מצא עניין בריצה ובציונים גבוהים בבית הספר. לאחר לימודים מצטיינים באוקספורד החל ללמד ולהתמקד במחקר על אבטלה ותעשיות כמו פחם.

באוקספורד החל כתלמיד היסטוריה, עבר ללימודי פילוסופיה, פוליטיקה וכלכלה וסיים בהצטיינות. שם התחיל להתקרב לרעיונות סוציאליים והצטרף ללייבור. הוא עבד גם במחקר יישומי בכלכלה והשפעתו ניכרת על רעיונות מדיניות בהמשך דרכו.

במלחמה שירת בשירות הציבורי כמומחה כלכלי וסטטיסטיקאי בתעשיית הפחם. שם רכש מוניטין כסטטיסטיקן מוכשר. ב־1940 נישא למרי בולדווין. בתקופה זו כתב את הספר New Deal for Coal, שתמך ברעיון הלאמת מכרות הפחם (הלאמה = המדינה קונה ומנהלת תעשיות).

וילסון נבחר לפרלמנט ב־1945 ומונה לשר צעיר בממשלה של קלמנט אטלי. הוא שימש גם כנשיא מועצת המסחר והוביל מדיניות של סיום חלק ממגבלות הקיצוב אחרי המלחמה. ב־1951 התפטר מהקבינט במחאה על קיצוצים אפשריים ב‑NHS (שירותי הבריאות הלאומיים, מערכת בריאות ציבורית שמספקת טיפול חינם במימון המדינה).

במהלך שנות ה־50 וילסון היה דמות בולטת באופוזיציה. הוא התנגד למדיניותו של יו גייטסקל והתקדם בהנהגה. מותו של גייטסקל ב־1963 פתח לווילסון את הדרך להיות מנהיג הלייבור.

וילסון התמנה לראש הממשלה ב־1964. הוא קידם רפורמות חברתיות, פתיחת אוניברסיטות חדשות (כולל האוניברסיטה הפתוחה) והרחבת זכויות אזרח. עם זאת המשק נתקף בעיות כלכליות, כולל פיחות השטרלינג ב־1967 (פיחות = הורדת ערך המטבע) ושביתות רבות. ב־1970 הפסיד את הקלפֶה לשמרנים.

כשראשם שוב באופוזיציה המשיך לפתח את רעיונותיו. ב־1974 חזר לראשות הממשלה לאחר שמלכתחילה השמרנים לא הצליחו להרכיב קואליציה.

בכהונתו השנייה קידם מדיניות חוץ שאיפשרה מרחק ממעורבות צבאית בוייטנאם וניסה לפתור סכסוכים בדרכים דיפלומטיות. במשבר הכלכלי ובשביתות שהמשיכו הודיע ב־16 במרץ 1976 על התפטרותו, וציין תשישות פיזית ונפשית. בהמשך חלה הידרדרות בבריאותו.

ב־1983 מונה לחבר בית הלורדים. בשנותיו האחרונות פרסם אוטוביוגרפיות וחלה בסרטן המעי הגס, ממנו מת ב־1995.

לאחר פרישתו עלו טענות בלתי־מוכחות לפיהן היה מעורב בריגול או שקבוצות ביטחוניות פעלו נגדו. חלק מההאשמות נבדקו בהיסטוריה הציבורית, אך הראיות אינן חד־משמעיות.

וילסון היה פוליטיקאי תקופתי, טכנוקרט אינטלקטואלי שהשפיע רבות על מדיניות ציבורית וחינוך בבריטניה, אך גם התמודד עם בעיות כלכליות עמוקות ומחלוקות פוליטיות בתוך מפלגתו.

ג'יימס הרולד וילסון (1916, 1995) היה ראש ממשלת בריטניה בשנות ה־60 וה־70. הוא עזר לשנות חוקים ולפתוח אוניברסיטות.

וילסון נולד בעיר הַאדרספילד. הוריו היו פעילים פוליטית. הוא למד היטב והלך לאוניברסיטת אוקספורד.

באוקספורד למד היסטוריה ואז פילוסופיה, פוליטיקה וכלכלה. הוא החל ללמד שם.

במלחמה עבד בתפקיד כלכלי חשוב בתעשיית הפחם. ב־1940 התחתן עם מרי. הוא כתב ספר שקרא להלאמת מכרות הפחם. הלאמה היא כשמדינה קונה ומנהלת מפעלים.

וילסון נבחר לפרלמנט ב־1945 ועמד במשרדים חשובים. ב־1951 התפטר במחאה בגלל כוונה לשנות את שירותי הבריאות הציבוריים. NHS (שירותי הבריאות הלאומיים) נותן טיפול חינם על ידי המדינה.

וילסון הפך לראש ממשלה. הוא קידם חוקים ליברליים וייסד את האוניברסיטה הפתוחה. היו בעיות כלכליות ועבודה שביתה. ב־1967 ערכו פיחות במטבע, כלומר ערך המטבע ירד.

חזר לראשות הממשלה ב־1974. הוא התנגד לשליחת כוחות לבריתות אחרות וניסה לפתור בעיות בדיפלומטיה, כלומר בשיחות. ב־1976 פרש כי חש עייפות רבה.

אחרי הפרישה קיבל תואר ונכנס לבית הלורדים. היו טענות מסוימות על קשרים חשודים סביבו, אך אין הוכחות ברורות. וילסון מת ב־1995 מסרטן המעי הגס. סרטן הוא מחלה בה תאים בגוף מתרבים יותר מדי.

וילסון נשאר דמות חשובה בפוליטיקה הבריטית. הוא עזר לשנות חוקים ולפעמים נאבק עם בעיות כלכליות.