הרכבת התחתית של לונדון

הרכבת התחתית של לונדון (London Underground) היא מערכת הרכבות התת-קרקעיות הגדולה באירופה. "רכבת תת-קרקעית" פירושה שחלק מהמסלול עובר במנהרות מתחת לאדמה. הקו הראשון נחנך ב-10 בינואר 1863. ברוב המרכז של לונדון הרכבות נוסעות במנהרות תת-קרקעיות, ובפרברים הן נוסעות מעל הקרקע. הרכבות כיום מונעות במנועים חשמליים.

יש במערכת כ-272 תחנות ואורך המסילות הכולל הוא כ-408 קילומטר. מדי יום נוסעים ברכבת כמעט שלושה מיליון אנשים. העלות לנסיעה נקבעת לפי אזורים: אזור 1 הוא המרכז, ואחריו אזורים 2, 9 במעגלים שמתרחבים החוצה. קו פיקדילי מגיע עד נמל התעופה הית'רו. הרכבת התחתית גם מקושרת לרכבת הקלה של הדוקלנדס (DLR).

כרטיס נפוץ הוא כרטיס פלסטיק בשם Oyster. זהו כרטיס עם שבב שמטעינים עליו כסף. אפשר גם לקנות כרטיס נייר לנסיעה בודדת או לשבוע. מאז 2022 ניתן לשלם גם בכרטיס אשראי עם שבב או בטלפון באמצעות אפל פיי וגוגל פיי.

מפת הרכבת התחתית המוכרת תוכננה ב-1931 על ידי הארי בק. הרשת צפופה במיוחד באזור הסיטי וצפון לונדון, ופחות דרומית. באופן בלתי רשמי הבריטים קוראים לה "טיוב" (Tube).

קיימים קווים רבים בצבעים שונים על המפה. חלק מהקווים הוקמו במאה ה-19 וחלקם נוספו מאוחר יותר. הקו המעגלי (Circle Line) הושלם במתכונתו של המעגל סביב המרכז בסוף המאה ה-19.

הרעיון של רכבת תת-קרקעית בלונדון נתגבש במחצית המאה ה-19. חברת "רכבת המטרופולין" הוקמה ב-1854 כדי לבנות את הקו הראשון. הבנייה כללה חפירות שנעשו בשיטות של "כריה וכיסוי" והחלה בפועל אחרי גיוס מימון. הקו נפתח רשמית ב-10 בינואר 1863, אחרי עיכובים ותקלות בבנייה.

בתחילה הופעלו קטרי קיטור על חלק מהקווים, והם שירתו במשך כמה שנים. משנות ה-1860 תחילה המערכת התרחבה לפרברים, ובשנות ה-20 הוטבע המונח "מטרולנד" כדי לעודד בניית בתים ליד הקווים. כדי לארגן את התחבורה ולצמצם תחרות יקרה, הוקמה ב-1933 רשות תחבורה מרכזית שאחדה קווים שונים.

בשנות ה-30 וה-40 תוכנית הרחבת קווים וחיבור לחשמל החלה, אך העבודה נעצרה במלחמת העולם השנייה. בתקופת המלחמה שימשו תחנות רבות כמקלטים תת-קרקעיים. אחרי המלחמה המשיכה החשמול של הקווים, ובשנות ה-60 הושלמו שיפורים גדולים. ב-1963 נפתח קו ויקטוריה שהיה הראשון עם הפעלה אוטומטית ברובו. ב-1979 נפתח קו ג'ובילי, שנבנה כחלק מחגיגות חצי היובל של המלכה, ובהמשך הוא הורחב כדי לחבר את המערכת לאזורים כמו הדוקלנדס.

הרכבת התחתית של לונדון נקראת גם "טיוב" (Tube). היא המערכת הגדולה מסוגה באירופה. הקו הראשון נפתח ב-10 בינואר 1863. חלק מהמסילות עוברת מתחת לאדמה במנהרות. בחוץ הרכבות נוסעות מעל הקרקע. הרכבות פועלות על חשמל.

יש כ-272 תחנות ואורך המסילות כ-408 קילומטר. כל יום משתמשים ברכבת כמעט שלושה מיליון אנשים. המחיר תלוי באיזה אזור נוסעים. יש אזור 1 במרכז וכמה אזורים החוצה.

כרטיס נפוץ הוא כרטיס פלסטיק שנקרא Oyster. זה כרטיס עם שבב שמטעינים עליו כסף. יש גם כרטיסים נייר לקניית נסיעה אחת או ליום. מאז 2022 אפשר לשלם גם בכרטיס אשראי או בטלפון.

מפת הרכבת המוכרת עיצב הארי בק ב-1931. יש יותר קווים במרכז ובצפון מאשר בדרום.

רעיון הרכבת התחתית עלה במאה ה-19. חברת "רכבת המטרופולין" בנתה את הקו הראשון ב-1850, 1860 והקווים נפתחו ב-1863. בהתחלה היו קטרי קיטור, ובהדרגה המערכת עברה לחשמל.

בשנות ה-30 הוקמה רשות שאיחדה את הקווים לעבודה משותפת. בזמן מלחמה התחנות שימשו מקלטים לאנשים. אחרי המלחמה המשיכו לשפר את הרכבת והקימו קווים חדשים, בין השאר קו ויקטוריה ב-1963 וקו ג'ובילי ב-1979.