תקופת הרפובליקה הפולנית השנייה (1918, 1939) היא תקופת עצמאות פולין בין שתי מלחמות העולם.
לאחר חלוקת פולין ב-1795 בין פרוסיה, רוסיה ואוסטרו‑הונגריה, נמשכו ניסיונות העצמאות. מלחמת העולם הראשונה שינתה את המצב. הכוחות הלוחמים ביקשו את תמיכת העם הפולני, והצהרות שונות הבטיחו אוטונומיה ועצמאות. ב-11 בנובמבר 1918 חזר יוזף פילסודסקי לוורשה ואיחד פלגים פוליטיים. מועצת העוצרים מסרה לו סמכויות, והוא הפך לראש המדינה. כך קמה הרפובליקה הפולנית השנייה.
בעיה מרכזית הייתה קביעת הגבולות. מדינות וחיילים שיחקלו את הגבולות, וחבר הלאומים (ארגון בין‑ממשלתי שקם אחרי המלחמה) ניסה לתווך. פולין שאפה להרחיב את שטחה ולשמור על הומוגניות אתנית וכלכלית.
וודרו וילסון דרש גישה לים בנקודה ה‑13 של רעיונותיו. פתרון הוורסאי יצר "המסדרון הפולני", מעבר טריטוריאלי אל הים הבלטי. העיר דנציג (גדנסק) הוכרזה "עיר חופשית" תחת פיקוח בינלאומי, אך הדבר יצר חיכוך עם גרמניה.
הגבול המזרחי עורר סכסוך קשה. פילסודסקי שאף לפדרציה של פולין‑ליטא עם מרכז בקייב. ב‑1920 החלה המלחמה הפולנית‑סובייטית. הצבא האדום התקרב לורשה, אך הפולנים עצרו אותו ב"הנס על הוויסלה". בהסכם ריגה (1921) חולקו השטחים באוקראינה ובלארוס, והגבול נדחק מזרחה.
בשנים 1920, 1923 הייתה מחלוקת על וילנה. הפולנים כבשו את העיר, והוקמה ישות בשם "ליטא המרכזית". לאחר בחירות רבות הוכרז האיחוד עם פולין, וחבר הלאומים הכיר בריבונות פולין בווילנה.
אזור צ'שין, חשוב בגלל מכרות הפחם, עורר עימות עם צ'כוסלובקיה. חבר הלאומים החליט על חלוקה, אך המחלוקת נמשכה שנים.
המערכת הפוליטית הייתה מפולגת. מצד ימין עמדו דמוובסקי והתנועה הלאומית. מצד פילסודסקי עמדו אסכולות עם נטיות פופוליסטיות ואנטי‑רוסיות. החוקה הזמנית (1919) והחוקה מ‑1921 ניסו לקבוע כללי דמוקרטיה פרלמנטרית, אך החוקה החלישה את היכולת לפעול של הממשלה.
כלכלה חלשה, אינפלציה ובעיות מיעוטים פגעו ביציבות. בחירת הנשיא גבריאל נרוטוביץ' ב‑1922 הסתיימה ברצח שלו בצל האשמות אנטישמיות.
חילופי ממשלות תכופים והמשבר הכלכלי הובילו לאי־יציבות. ב‑1926 פילסודסקי ביצע מה שכונה מהפכת מאי (הפיכה צבאית). קרבות בוורשה גבו מאות הרוגים. פילסודסקי לא קיבל את הנשיאות, אך שלט למעשה במדינה באמצעות תנועת ה"סנאציה" (תנועה לרפורמה ציבורית).
פילסודסקי שלט ביד רמה כשר לענייני צבא ונושאי השפעה. ב‑1935, אחרי מותו, אושרה חוקה חדשה שהגבירה סמכויות נשיאותיות ויצרה משטר סמכותני יותר.
בתחילה הייתה פולין פרו‑צרפתית ואנטי‑גרמנית. הוויכוח על דנציג והמסדרון גיבש מתחים עם גרמניה. ב‑1934 נחתם הסכם אי‑התקפה עם גרמניה, אך ב‑1939 היטלר בטל אותו. ב‑23 באוגוסט 1939 חתמו גרמניה וברית‑המועצות את הסכם ריבנטרופ‑מולוטוב, שקבע בסודיות חלוקת פולין. ב‑1 בספטמבר 1939 פלשה גרמניה לפולין. ב‑17 בספטמבר פלשו הסובייטים. בתוך שבועות ספורים כבשו הכוחות את המדינה. זה למעשה סיום הרפובליקה השנייה.
למרות המשברים, תקופת הרפובליקה הייתה פריחת תרבות ומדע. ספרות, אמנות ומתמטיקה שגשגו. בין היוצרים הבולטים היו ולדיסלב ריימונט, ברונו שולץ ויאנוש קורצ'אק (מחנך וסופר ילדים). באוניברסיטאות בלבוב, קרקוב ווורשה פעלו אסכולות מתמטיקה שהניבו הישגים חשובים. גם מדעי החברה התפתחו, כולל סוציולוגיה.
הרפובליקה הפולנית השנייה התקיימה בין שתי מלחמות העולם (1918, 1939). זו הייתה תקופה שבה פולין חזרה להיות מדינה עצמאית.
בסוף מלחמת העולם הראשונה חזר יוזף פילסודסקי לורשה. ב‑11 בנובמבר 1918 הוא איחד מנהיגים ושלט כראש המדינה. זה סימן את תחילת פולין החדשה.
פולין ניסתה לקבוע את גבולותיה. בעיות גדולות היו במערב עם גרמניה ובעיקר סביב דנציג (עיר חופשית). במזרח הייתה מלחמה עם רוסיה הסובייטית. בשלהי המלחמה שם הצליחו הפולנים לעצור את הצבא הסובייטי ליד ורשה. זו נקראת "הנס על הוויסלה", כינוי לאירוע ההגנה החשוב.
בשנת 1926 פילסודסקי הוביל מה שהפך לשלטון ברור ממנו. הוא לא רצה להיות נשיא אך השפיע הרבה על המדינה.
בשנות ה‑30 התגברו המתחים עם גרמניה. ב‑1939 חתמו גרמניה וברה"מ על הסכם סודי שחילק את פולין. ב‑1 בספטמבר 1939 פלשה גרמניה, ובמהרה כבשה את הארץ. כך נגמרה הרפובליקה השנייה.
בארץ פרחה תרבות. היו סופרים ידועים כמו ולדיסלב ריימונט. היה גם יאנוש קורצ'אק, שכתב סיפורים לילדים. במתמטיקה ובמדע גם היו הישגים חשובים באוניברסיטאות.
תגובות גולשים