הרצל ורהפטיג נולד ב-22 באפריל 1918 בזלמן ובלה בלוצין, לטביה. הוא הצטרף לבית"ר בגיל 10. באוגוסט 1939, עם עליית סכנת המלחמה, הפליג על סיפון אוניית המעפילים "נעמי יוליה" ונעצר על ידי הבריטים בקרבת חופי ארץ ישראל. לאחר מעצר קצר בעתלית, שוחרר והתגייס לאצ"ל (ארגון הצבאי הלאומי, ארגון מחתרתי יהודי).
מאוחר יותר עבר לחבורת פורשים והצטרף ללח"י (לוחמי חרות ישראל, ארגון מחתרתי בראשות אברהם שטרן). שם קיבל את הכינוי עמיקם, והוא כונה גם 'הרצק'ה' על ידי חבריו. ב-1941 נעצר בנס ציונה והובל למחנות מעצר כמו מזרעה ולטרון.
בלילה של 31 באוקטובר 1943 חפר יחד עם חבריו מנהרה של 76 מטרים וברח מהמעצר בלטרון, במסגרת בריחת ה-20. בסוף 1944 נשלח לאירופה על ידי מפקד הלח"י יצחק יזרניצקי (שמיר), במטרה להקים תא מחתרתי באירופה. הוא נעה דרך מצרים, איטליה וצרפת בתפקיד מתחזה כחייל בריגדה.
באירופה פעל נגד מדיניות הבריטים וסייע למנוע את הסגרתם של לוחמים כמו יעקב אליאב ובטי קנוט מבלגיה. סיפורו עם עו"ד בית המלוכה קארטון דה-וויאר נזכר כאחד המקרים הבולטים, כאשר עמיקם הבטיח שאדמות ורוטשילד ישלמו עבור שכר הטרחה.
בשנת 1948 חזר לארץ והתגייס לגדוד 89 של חטיבה 8. לחם בקרבות על כיבוש משטרת עיראק סווידאן ועוג'ה אל-חפיר. לאחר המלחמה לקח חלק בהקמת היישוב נוה יאיר בנגב ושימש כמזכירו. הוא נמנה גם עם מייסדי "מפלגת הלוחמים".
בשנת 1950 נישא לדינה לבית גרשון, עולה מבולגריה. ב-1956 גויס ל"מוסד" (שירות הביון הישראלי) והשתתף במשך למעלה מ-15 שנים בעשרות מבצעים חשאיים, בין השאר בפרשת יוסל'ה שוחמכר.
בין 1962 ל-1965 כיהן כקונסול ישראל באורוגוואי. ב-1966 גויס ל"נתיב" ונשלח כמזכיר שלישי לשגרירות ממוסקבה. לפני שירותו שם פעל לשחרור אחיו דוד מהגולאגים בסיביר והעלאתו לישראל. במוסקבה סייע גם ליושב ראש שהגיע לשגרירות בדרך דרמטית.
ב-1986, בעת עבודתו ב"נתיב", לקה באירוע מוחי ונפטר לאחר מחלה קצרה. נקבר בחלקת הלח"י בבית העלמין הדרום. הותיר רעיה ושלושה בנים, בהם רון עמיקם, עיתונאי ספורט, ויאיר עמיקם.
הרצל ורהפטיג נולד ב-22 באפריל 1918 בלטביה. הוא הצטרף לבית"ר בגיל 10. בית"ר (תנועה צעירה יהודית) הייתה תנועה ציונית.
ב-1939 הפליג על אוניית מעפילים בשם "נעמי יוליה". הבריטים עצרו את האונייה. הוא היה כלוא למחנה בעתלית.
אחרי שחרורו הצטרף לארגונים צבאיים יהודיים. אצ"ל (ארגון צבאי) ולח"י (לוחמי חרות ישראל) הם ארגונים כאלה. בלטרון הוא חפר מנהרה ארוכה והצליח לברוח בלילה של 31 באוקטובר 1943.
ב-1944 נשלח לאירופה כדי לעזור לחברים. הוא עבר מצרים, איטליה וצרפת.
ב-1948 חזר ארצה והצטרף לצבא. לחם בכמה קרבות. אחר כך עזר להקים את היישוב נוה יאיר ושימש כמזכירו.
ב-1956 הצטרף למוסד (שירות ביון). עבד שם במבצעים סודיים שנים רבות. שנים אחר כך שימש קונסול באורוגוואי, מדינה בדרום אמריקה.
ב-1966 יצא לשרת בשגרירות במוסקבה. לפני כן עזר להביא את אחיו דוד לישראל מבית כלא בסיביר.
ב-1986 חלה ומאוחר יותר נפטר. נקבר בבית העלמין הדרום. הוא השאיר אישה ושלושה בנים, כולל רון עמיקם, עיתונאי ספורט.
תגובות גולשים