השומרון

חבל השומרון נמצא במרכז ארץ־ישראל ומהווה חלק משדרת ההר המרכזי.

הוא מורכב מהרי אפרים, הרי הגלבוע ורכס הכרמל. בין ההרים יש עמקים בולטים, כמו עמק דותן, עמק שילה, עמק שכם ובקעת תרצה. גבולות השומרון כוללים בצפון את מישור המפרץ ועמק יזרעאל, במזרח את בקעת הירדן, ובדרום את הרי בנימין. רוב השטח הררי; פסגות בולטות הן הר בעל חצור, הר עיבל והר גריזים.

השם "שומרון" נגזר מהעיר שומרון (סבסטיה בימי הורדוס). אזכור חוץ־מקראי מוקדם מופיע במקורות אשוריים אחרי כיבוש בידי סרגון השני.

בתקופות מוקדמות נראו קשרי מסחר עם מסופוטמיה. בעיר־מדינה חשובה באותה תקופה הייתה שכם.

בימי התנחלות בני ישראל, השומרון היה נחלת אפרים ומנשה. אחרי פילוג הממלכה הפך האזור למרכז ממלכת ישראל; ירבעם קבע בו את השלטון, ומאוחר יותר עמרי והפכו את שומרון לבירת הממלכה.

לאחר כיבוש ממלכת ישראל גלו אשורים חלק גדול מהתושבים. במקומם הושבו אוכלוסיות זרות, שנקראו "כותים" במקרא. עם הזמן התערבבו אלה עם תושבי האזור ויצרו את העדה השומרונית.

בימי שיבת ציון הייתה אוכלוסייה דלילה בשומרון. שומרונים ניסו להשתלב, אך תככים והריב בין קהילות הובילו לאיבה ארוכת שנים עם יהודי יהודה. בתקופה ההלניסטית החריבו החשמונאים את המקדש השומרוני בהר גריזים (107 לפנה"ס).

הרודוס בנה את העיר סבסטיה על שרידי שומרון. בתקופות הכיבוש הרומית והמרידות אירעו עימותים קשים באזור. בתקופה הביזנטית הגיעה האוכלוסייה השומרונית לשיא מספרי.

מרידות כנגד השלטון הביזנטי פגעו קשות בעדה. לאחר מכן חלקים מהאזור הוּשבו על ידי נוצרים ונוודים.

עם הכיבוש הערבי החל תהליך אסלמיזציה. תהליכים של דיכוי, מחלות ועוני צמצמו מאוד את קהילת השומרונים. בתקופה העות'מאנית נשארו שרידים מעטים מהעדה.

בתקופת המנדט הבריטי היה מחוז שומרון. במלחמת העצמאות של 1948 נכבש האזור בידי ירדן, ורוב הפליטים הערבים מאותו שלב הושמו באזור במחנות. ב-1967 כבש צה"ל את יהודה ושומרון. מאז והלאה הוקמו יישובים יהודיים, הונהגו ממשל צבאי והתקיימו שינויים מדיניים.

כיום השומרון נמצא תחת שליטה ישראלית חלקית, אך מעמדו הבינלאומי שנוי במחלוקת. בעקבות הסכמי אוסלו חלקים של השומרון הועברו לשלטון הרשות הפלסטינית. מאז מחולק האזור לקטגוריות מנהליות שונות.

בשטח מתגוררות אוכלוסיות פלסטיניות רבות לצד יישובים יהודיים. הערים הגדולות הן ג'נין, קלקיליה, טולכרם, שכם (נבלוס) והערים הישראליות אריאל ומודיעין עילית.

השומרון יושב על אקוויפר ההר, מאגר מים תת־קרקעי מרכזי שמספק חלק גדול מצריכת המים. נחלי האזור מזינים את הירקון ונחלים שזורמים גם אל בקעת הירדן.

יש בשומרון מערות נטיפים, בורות קרסט ודולינות. המגוון החי רב: צבי ארץ־ישראלי, חזיר בר, שועלים, גיריות, חתולי בר, קרקל ותנים. גם עופות מים ועופות דורסים נפוצים.

הצומח כולל אלון מצוי, אלה ארץ־ישראלית ולעתים אלות אטלנטיות בהר גריזים. יש גם מינים נדירים, כמו אירוס הדור.

האזור נתון לאיומים סביבתיים. בעיות בולטות הן שריפות ושריפת פסולת, מחצבות שאוטמות נוף, שפכים לא מטופלים וצייד בלתי חוקי. הרשויות לא תמיד מטפלות בבעיות הללו, והתוצאה לפעמים נזק בלתי הפיך לטבע.

יש גם יזמות מקומית לשיפור האיכות חיים. תושבים מגדלים גינות מקומיות, מתקינים קומפוסטרים, מנצלים מים ומתקינים פנלים סולריים. שיעור שימוש ברכבים חשמליים ביהודה ושומרון גבוה יחסית; בתחילת אפריל 2023 נרשמו כמעט 3,000 מכוניות חשמליות באזור.

השומרון מהווה צומת בין אזורים גאולוגיים שונים בארץ. נמצאו שכבות סלע המתחילות מהיורה ועד לתקופות צעירות יותר. בקרבת הרים כמו הר כביר ורכס תרצה נחשפים מצוקים, משטחי גיר, אבני חול ושכבות וולקניות מקומיות.

ביקום הארכאולוגי נערכו סקרים רחבי היקף, וגילו אתרים חשובים רבים. אתרים בולטים: שומרון (סבסטיה), תל דותן, חורבת בית־אל, מקדש השומרונים בהר גריזים, תל בלאטה המזוהה עם שכם, ותל פארעה המזוהה עם תרצה. באזור נמצאו גם פסיפסים רומיים וביזנטיים שמגלים חיי חקלאות ענפים והואדי־מסחר.

חבל השומרון נמצא באמצע ארץ־ישראל. זה אזור הרים ועמקים.

הרים חשובים: הרי אפרים, הגלבוע ורכס הכרמל. יש עמקים כמו עמק שילה ועמק שכם.

השם הגיע מהעיר שומרון. בעבר היא נקראה גם סבסטיה.

בזמנים קדומים היו כאן ערים ונסעו סוחרים למרחקים. לפי המקרא, בני אפרים ומנשה חיו פה.

במאה ה-8 לפנה"ס כבשו אשורים חלק מהאזור. אז הובאו לשם עמים זרים. אחרי התערובת נולדה קבוצה שנקראת השומרונים. הם דבקים בטקסים ובגרסה מיוחדת של התורה.

מאוחר יותר הגיעו היוונים והרומאים. החשמונאים הרסו את המקדש של השומרונים בהר גריזים.

הביזנטים, הערבים והעות'מאנים שלטו פה ברצף. מספר השומרונים הצטמצם מאוד במשך הדורות.

במאה ה-20 האזור עבר לשליטה בריטית, אחר כך לירדן, וב-1967 נכבש על־ידי ישראל. בהסכמי אוסלו חלקים הועברו לשלטון הרשות הפלסטינית.

השומרון יושב על מאגר מים חשוב שנקרא אקוויפר, הנה מים מתחת לאדמה.

יש כאן מערות, נחלים וחי בר. בעלי החיים כוללים חזירי בר, שועלים, צביים ועופות דורסים.

הצמחים עיקריים: אלונים ואלה ארץ־ישראלית. יש גם צמחים נדירים.

לעתים יש פגיעה בטבע בגלל מחצבות, שריפות ופסולת. תושבים רבים מטפחים גינות, עושים קומפוסט ומתקינים פאנלים סולריים.

בסביבת השומרון יש ערים פלסטיניות כמו שכם, טולכרם וג'נין.
יש גם ערים יהודיות כמו אריאל ומודיעין עילית.

יש אתרים ארכאולוגיים חשובים, כמו תל בלאטה (שכנראה היא שכם הקדומה) והר גריזים, שבו עמדו מקדשים ושמרו טקסים ישנים.

השומרון נשאר מקום שבו נמצאים טבע, היסטוריה ואתרים עתיקים יחד.